יעוץ עננים – הבלוג של חץ ביז

התקלה של Crowdstrike ומשהו שהכנתי

כמו שכבר כולם יודעים, עדכון של Falcon Sensor מבית Crowdstrike הצליח לגרום למכונות Windows שקיבלו את העדכון – לקרוס לחלוטין (BSOD). התיקון שהחברה מציעה – הוא למחוק איזה קובץ ולבצע Reboot

נשמע פשוט, אבל צריך לזכור שרוב הלקוחות של Crowdstrike הם החברות הגדולות, עם אלפי, עשרות אלפי ומאות אלפי מחשבים (אם לא יותר) מה שאומר שצריך לעשות זאת ידנית לכל מחשב

ממש "כיף"

ולכן, החלטתי להכין קובץ ISO לינוקס מקוסטם קלות (מבוסס Debian Bookworm) שיעשה את העבודה, וכל מה שצריך לעשות זה לבצע את ההוראות הבאות:

יש להוריד את קובץ ה-ISO מכאן (זה הגוגל דרייב שלי, אם גוגל מחליט לחסום עקב פופולריות יתר, צרו איתי קשר ואני אארח את הקובץ במקום אחר)
מכיוון שמדובר בקובץ ISO, אפשר להתקין אותו על דיסק און קי (עם RUFUS לדוגמא ב-Windows או Media Writer בלינוקס), או להוסיף אותו לדיסק Ventoy
ה-ISO תומך גם BIOS וגם UEFI, וניסיתי לתמוך גם ב-Secure Boot ולבדוק זאת, אך אין לי אפשרות לבדוק זאת על כל חומרה וכל פיפס של אבטחת Boot, כך שאם המערכת מתחילה לדבר על Secure Boot – תבטלו זמנית את ה-Secure Boot.
ברוב המחשבים אין אפשרות להפעיל דיסק און קי מ-USB מיידית, ולכן יש להיכנס ל-BIOS/UEFI ולבחור את ה-USB כ-Boot Device ראשי
אין תמיכה ב-Bit Locker. במכונות כאלו תצטרכו לעשות את הניקוי ידנית
המערכת בנויה לסביבות וירטואליות ופיזיות שכוללות דיסק יחיד.

לאחר ששיניתם ב-BIOS וביצעתם BOOT – תקבלו מסך גרפי של DEBIAN. כל מה שצריך לעשות – זה ללחוץ Enter. מערכת הלינוקס תתחיל לעלות ובסיום אתם תהיו בתוך הלינוקס ללא הקשת שם משתמש וסיסמא

על מנת להפעיל את הניקוי, יש להריץ את הפקודה sudo cs-fix.sh

מכאן והלאה, המערכת תנסה לעשות את הדברים אוטומטית. היא תנסה לבצע mount של Windows, ובמידה וזה יכשל – היא תנסה לבצע Fix לפרטישן של ה-Windows (אתם תקבלו הסברים על כך אם זה קורה). לאחר ה-Mount, הוא יחפש את הקבצים, יציין אם הוא מוצא אותם, ואם הוא ימצא – הוא מוחק אותם

לאחר שהסקריפט רץ – הוא יוצא החוצה. מכאן, כל מה שיש לעשות זה לכבות את המחשב (לא עם פקודות Poweroff או Shutdown, אלא ממש כיבוי פיזי או ביצוע STOP אם מדובר במכונת VM), לנתק את הדיסק און קי ולבצע Boot. המערכת אמורה לעבוד בצורה נורמלית

כמה הערות:

הסקריפט נכתב לפי ההוראות ש-CrowdStrike פרסמה. אין לי את המערכת, כך שאין לי אפשרות לבדוק זאת מעבר לנסיונות יצירת קבצים מזוייפים, ומחיקה עם הסקריפט.
אני לא יכולה לתת תמיכה לכל דבר, אבל אתם יכולים לשלוח מייל עם צילום מסך אם יש בעיה עם הסקריפט ואני אשמח לנסות לסייע, אם כי, כפי שציינתי – לא יכולה להבטיח
תודה ל-Debian שבנו מערכת Live כזו נחמדה (ניסיתי לבצע את הדברים עם אובונטו, היה מחריד וזה נכשל שוב ושוב).

תהנו 🙂

על גניבת הרשאות ואותנטיקציות של מיקרוסופט

ארגונים רבים בישראל "מכורים" לפתרונות של מיקרוסופט, ובמקרים רבים, פתרונות של מיקרוסופט מיושמים באותם ארגונים – רק בגלל שזה "מיקרוסופט" והם (מיקרוסופט) בהחלט "מבינים באבטחה".

אחת הבעיות הגדולות שכל ארגון צריך להתייצב בפניה – היא תופעת ה"פישינג" – אתרים שנבנים על ידי גורמים עוינים שמתחזים לאתרים הרשמיים של חברות גדולות (מיקרוסופט, גוגל, אמזון וכו') ואותם גורמים עושים כל שלאל ידם כדי לגרום לעובדי הארגונים להיכנס לאותם אתרים מתחזים, ולהזין את פרטי האותנטיקציה שלהם, על מנת לגנוב את אותם פרטים ואם אפשר – גם את ה-Cookies של ה-Session על מנת להתחבר לאתר האמיתי ולגנוב / להזיק לארגון.

גופים רבים עדיין משתמשים בשיטות כמו 2FA שאמנם ימנעו (בחלק מהמקרים) את העברת פרטי האותנטיקציה של שם משתמש/סיסמא, אולם הדבר אינו יעזור כשיש לגנב את ה-Session Cookies, כנ"ל במקרים משתמשים ב-Microsoft Authenticator בשיטת ה-Passworldless (שימו לב – Passworldless ו-Passkeys הם דברים שונים לחלוטין) שבהם הגנב עדיין מקבל, שוב, את ה-Session Cookies ויכול להתחזות בהצלחה למשתמש הלגיטימי ולגנוב או לגרום נזקים.

בן, מערוץ Syn/Ack Time הכין קליפ קצר (7 וחצי דקות) שמדגים בעזרת כלי כמו Evilginx על מנת להתחזות לאתר מיקרוסופט והוא מדגים שימוש בשיטות אותנטיקציה שונות, וכיצד הוא מצליח לקבל את פרטי כניסת המשתמש ואת ה-Session Cookies. להלן הקליפ:

אם צפיתם בקליפ, אתם יכולים להבין את הדברים הבאים:

שימוש ב-Yubikey (או פתרון חומרתי אחר שתומך ב-FIOD2) עדיין נותן את הפתרון הכי חזק, תוך תמיכה בכל פלטפורמה (Windows, Mac, Linux) ובכל דפדפן, ואם בארגון מחליטים להשתמש ב-Microsoft Authenticator – זהו הפתרון היחיד שהוא מספיק חזק ויכול לתמוך בכל המשתמשים, כולל אלו שאין ברשותם מכשירי טלפון חכמים.
תמיכה ב-Passkeys של מיקרוסופט היא בעייתית לארגונים גדולים, הואיל והיא דורשת את גירסת האנדרואיד האחרונה או גירסת IOS האחרונה (גירסה 17, נכון לרגעים אלו), דבר שלא קיים בטלפונים רבים ישנים יותר. Google passkey שבנוי לתוך הדפדפן והטלפונים, דורש אנדרואיד גירסה 9 או IOS גירסה 16, דבר שקיים בד"כ ברוב הטלפונים כיום.

אסכם את הדברים כך: הגיע הזמן להיפתר מ-2FA ולעבור לשימוש ב-passkey (או לפחות במפתחות חומרה כמו Yubikey). בשיטות אלו, טריקים של SMS ו"חטיפת" מכשיר הסלולר לאישור אותנטיקציה לא יעזרו (יש צורך בקירבה פיזית למחשב, passkey משתמש ב-Bluetooth ו-Yubikey מצריך חיבור USB), וגם אם הקורבן הכניס את שם המשתמש והסיסמא שלו, הפורץ לא יוכל "לדוג" אותם, ובמקרים של שימוש ב-passkey, יהיה אפשר לוותר על תוכנת Authenticator (הגירסה של גוגל מסתמכת אותנטיקציה לכניסה לטלפון ואינה מצריכה אותנטיקציה מחודשת על מנת ליצור מספרים חדשים, בניגוד לגירסה של Yubikey לדוגמא).

ברודקום רכשה את VMWare – ההמשך

בתחילת השנה פרסמתי פוסט על כך שחברת Broadcom רכשה את חברת VMWare בסכום של 69 מיליארד דולר, ובאותו פוסט/קליפ חיוותי את דעתי, וחשבתי שסיימתי עם הנושא… עד שקיבלתי טלפון מחברה מנמ"ר שביקש ממני לבדוק יותר לעומק ולחוות דעה יותר מפורטת. החלטתי שאם אני בין כה עושה זאת, אני גם אפרסם זאת כאן.

להלן תקציר:

למי שלא מכיר את חברת ברודקום, החברה רוכשת חברות שונות, ולאחר הרכישה היא מוכרת חלקים שונים של החברה הנרכשת, מקצצת בהשקעות בצורה משמעותית בחברה הנרכשת, כך שבמקרים רבים, החברה הנרכשת אינה יותר מ"שלד" ממה שהיתה בעבר חברה גדולה. דוגמאות לא חסר: CA, symantec ויש עוד כמה. גם רכישת VMWare אינה הרכישה האחרונה, החברה רכשה מאז את ConnectAll.

בחודשים האחרונים התקיימו מספר ישיבות עם הנהלת ברודקום, VMware, שותפים ואחרים, בהם התגלו הדברים הבאים:

החברה מחסלת את תוכנית השותפים המקורית של VMware וברדקום מעתה היא המחליטה מי יהיו השותפים והתנאים החדשים.
החברה משנה לחלוטין את פורטפוליו המוצרים של VMWare ומעתה יהיו שני מוצרי "אב", ורוב המוצרים האחרים של החברה לא יהיו זמינים יותר לרכישה עצמאית, אלא כ"תוספים" לאותם "מוצרי אב" – ארחיב בנושא בהמשך הפוסט
ברודקום החליטה ש-VMWare תצא מכל מה שקשור לוירטואליזציית קצה (VDI), ניהול מערכות קצה, וכל מה שקשור ל-End User Computing והיא מציעה את החטיבה למכירה עד סוף השנה הקלנדרית הנוכחית בסכום של 5 מיליארד דולר.

עתה נתרכז בעניין אותם "מוצרי אב": החברה תציע בעצם שני משפחות חדשות, הראשונה תיקרא VCF (ר"ת VMware Cloud Foundation) וחבילה זו תציע את כל מה שיש ל-VMWare להציע בתחום וירטואליזציה מנוהלת, מקומית או בענן (או בצורה משולבת) , כולל חלקים רבים שהוצעו כפתרנות נפרדים ומעתה יוצעו כ-Add-ons (תוסף) למי שרוכש את VCF. להלן תרשים דוגמא למה יוצע לרוכשים (לחצו להגדלה)

מוצר האב השני הוא VVF (ר"צ VMware vSphere Foundation) – שזו כמובן חבילת ה-vSphere שמיועדת לקצה הגבוה וללקוחות הגדולים. כמו ב-VCF, גם כאן, מוצרים שהיו בעבר עצמאיים וניתנים לרכישה נפרדת, ימכרו מעתה רק כ-Addons. להלן תרשים החבילה (לחצו להגדלה):

כפי שניתן לראות מהתרשימים, ישנם מספר חבילות מוצרים שהחברה כורכת, בין אם הלקוח רוצה או לא. כך לדוגמא, מעתה חבילת ARIA כלולה ב-VVF. יש לך מערכת אחרת לניתוח קבצי LOG לדוגמא? או שתיפטר מהמערכת או שתשלם עבור חלק שלא תשתמש. מצד שני, ישנם חלקים שמעתה זמינים רק אם רוכשים את VCF – כמו VMWare firewall או ATP.

אחרי שברודקום/VMWare פרסמו את הדברים (הם פרסמו מאז מספר "עדכונים" – פוסט זה כולל אותם), ולאחר שהם הבינו כי המתחרים כבר פונים ללקוחות החברה, הם הוציאו "הבהרה" נוספת שישנן עוד 2 "חבילות אב".

החבילה הקטנה הנוספת היא חבילת VMware vSphere Standard (VVS) – להלן התרשים (לחצו להגדלה):

כפי שאתם יכולים לראות, מספר התוספים הזמינים לרכישה – קטן מאוד ולא ניתן לרכוש תוספים אחרים שקיימות בחבילות אב אחרות.

ההצעה האחרונה שיש לברודקום/VMWare להציע נקראת VMware vSphere Essentials Plus Kit (VVEP) והיא די זהה ל-VVS. להלן התרשים (ההגבלה ל-3 שרתים היא במקור – לחצו להגדלה):

אלו הם ההצעות הזמינות ללקוחות, כאשר מעתה הכל זמין כמנוי (Subscription) בלבד. לאלו המעוניינים במידע לגבי ה-Validated solution על VCF, אפשר לראות פרטים כאן.

בקליפ שפרסמתי בפוסט הקודם, ציינתי כי חברות גדולות לא יתרגשו מעליית המחיר הצפויה (והיא בהחלט צפויה – מפוסטים שונים ברשת רואים עליה שנעה בין 100 ל-300 אחוז, אבל תמיד כדאי לשאול את הנציגות שמולה אתם עובדים), אך הבעיה המהותית קשורה לעיקר: שום חברה לא מוכנה "לבלוע" עליית מחיר כה גבוהה כשמדובר בדיוק באותו מוצר שהיה זמין במחיר נמוך משמעותית בעבר (כבר ציינתי כי רוב מוצרי VMWare הפסיקו להיות זמינים לרכישה עצמאית ו/או רשיון Perpetual? הנה פוסט של VMware עצמה על כך לגבי רשיונות, כל המוצרים ושרותי SAAS) ולכן רבים מתחילים להתעניין בפתרונות מתחרים (ספקי הענן כבר מציעים הצעות מפתות, Nutanix גם מציעים)

מה ניתן לעשות? על מה מומלץ להסתכל ולבחון? על כך – בפוסט הבא שיפורסם בסופ"ש זה.

רעיון קטנטן ליצרני פתרונות אחסון

במדינתנו הנחמדה, לא חסרות חברות המפתחות פתרונות אחסון כמעט לכל דבר – מגיבוי ועד Cloud Native, עם תמיכה בכל הפרוטוקולים הידועים, ועם ביצועים מאוד מרשימים. אם אינכם מכירים את שמות החברות, הנה מדגם קטן: Lightbits, Kaminario, Infinidat ויש עוד כמה וכמה, רובן חברות ישראליות או חברות בינלאומיות עם מו"פ בארץ.

אחד הדברים היותר מעניינים שיצא לי לראות בשנים האחרונות – זה המרחק הענק בין מה שחברות אלו מייצרות ומה שמוצריהם נותנים מבחינת שרידות, מהירות העברת נתונים וכו' – לבין מה שחברות רבות בארץ רוכשות לעצמן כשהן מחפשות סטורג'. כיום, ב-2022, יש עדיין לא מעט חברות שרוכשות אחסון המבוסס על דיסקים מכניים עם SSD שמשמש כ-Cache, ואלו היותר מתקדמים – רוכשים דיסקים SSD שמהירות הכתיבה שלהם איטית (Read Intensive) ועם עוד SSD או 2 הכוללים Flash מסוג SLC או MLC לצורך כתיבה מהירה. את אותם פתרונות אחסון מחברים לשרתים המריצים vSphere עם חיבורים של 10 ג'יגהביט חיבור נחושת או +SFP (עם DAC או סיב), או שעדיין משתמשים בחיבורים הישנים בסיבים במהירות עד 16 ג'יגהביט.

כשמסתכלים על סוגי הסטורג' שנמכרים ברוב המקרים בארץ ומשווים אותם למה שאותן חברות שציינתי את שמן בתחילת הפוסט מייצרים – קשה שלא לחייך או לחטוף תסכול: פתרונות האחסון המודרניים שמיוצרים ומפותחים כאן, תומכים בסטנדרטים כמו NVMEoF שמאפשרים להעביר נתונים במהירות מסחררת עם שרידות סופר גבוהה, בשעה שהסטורג'ים האחרים שנמכרים ברוב המקרים – עובדים כמו מה שאני קורא "מיצובישי" – זה עושה את העבודה, אבל אל תצפו לביצועים מדהימים.

מכיוון שיצא לי להכיר את שתי ה"עולמות" של פתרונות האחסון, ניסיתי לשוחח עם אנשי IT בחברות וארגונים שונים שחושבים לשדרג את התשתית שלהם – מדוע הם לא מסתכלים על הפתרונות שמפותחים פה בארץ. אחרי הכל, כל החברות יודעות להציע פתרונות שיכולים לבצע Scaling לאורך ולרוחב, לתת ביצועים שיכולים לגדול מתי שצריך וכו'.

התשובות שבד"כ קיבלתי היו שונות: "הפתרונות שהחברות הנ'ל מציעות מאוד יקרות", "אין לנו צורך בביצועים כאלו", "זה גדול מדי עבורנו", ושלל תשובות נוספות שדוחים את אותם פתרונות בגלל סיבות שונות..

אחת הבעיות שיש לדעתי – קשורה לכך שלארגונים אין היכרות מספקת עם אותם פתרונות מתקדמים. הם יכולים כמובן להיכנס לאתרים השונים ולהתרשם מהמספרים, אך התרשמות כזו בד"כ לא ממש תגרום לאותם ארגונים לחשוב ברצינות על רכישה של אותן פתרונות. צריך, לעניות דעתי, פתרון אחר, יותר קרוב, יותר מוחשי…

כאן בעצם מגיע הרעיון הפשוט שלי לאותן יצרניות פתרונות אחסון: קשה לשכנע עם מספרים, קבצי Powerpoint ו-PDF. אם כך.. מה לגבי פתרון ברזל זמני?

כשאני מדבר על "ברזל זמני", אני חושב שכל יצרן אחסון יכול בעצם לבנות שרת 2U פשוט, עם מעבד EPYC (בשביל כל ה-PCIe Lanes ל-SSD ולציוד הנוסף) וכמות קטנה יחסית של אחסון נטו (נאמר: 4 טרהבייט) עם הציוד המינימלי שצריך כדי לתת ביצועים די טובים (לא צריך להשקיע יותר מדי כמו הוספה של סוויצ', אפשר להשתמש בחיבורי JBOF חיצוניים לדוגמא). שרת כזה ניתן להשאלה לארגון מתעניין ל-30 יום כדי שיחברו ו"ישחקו" איתו – יאחסנו נתונים, יבדקו ביצועים, ויראו איך פתרון כזה יכול להשתלב בחברה.

מנסיוני, חברות שמקבלות הזדמנות "לשחק" עם פתרון קטן כזה למשך זמן מה (נניח 30 או 60 יום), לא ימהרו לפסול פתרון אחסון מתקדם, ויהיו דווקא די פתוחים למחשבה על רכישה של פתרון כזה או אחר, עם יותר אחסון, ועם פרמטרים אחרים שחשובים לאותו ארגון, ובכך שני הצדדים ירוויחו.

(הערה לצוותי המכירות שחושבים לפנות אליי כדי לקבל הפניות: רוב מוחלט של השיחות עם נציגי IT התרחשו בשנים קודמות, כך שאין לי "לידים" והרעיון לא בא כדי ליצור עבורי רווחים או הכנסות)

לסיכום: עוד לא ראיתי חברות יצרניות פתרונות אחסון שמוכנות להכין מערכות DEMO כאלו שניתן לאחר אצל לקוח פוטנציאלי – ולדעתי פתרונות כאלו יכולים ליצור הכנסות חדשות. מצד שני – ארגונים שמחפשים פתרונות אחסון חדשים כדי להחליף פתרון אחסון קיים – יהיו שמחים, לדעתי, לנסות פתרונות חדשים ומהירים, ויוכלו אולי לראשונה – לחשוב על אינטגרציה ואופטימיזציה של התשתית שלהם עם פתרונות מתקדמים כאלו.

מוגש כחומר למחשבה.

על חוות שרתים מעל ומתחת לאדמה

כל מי שעקב אחר מכרז נימבוס לבחירת ספקי ענן ציבורי שיקימו בארץ Region, קרא או שמע בוודאי כל מיני עיתונאים ועיתונאיות שתהו בקול מדוע לא נבחר ספק ענן X או ספק ענן Y, ואם זה לא הספיק, באתרי חדשות שונים פורסמו מאמרי דעה וראיונות עם כל מיני אלופים לשעבר שתהו איך זה שמדינת ישראל בוחרת בספקים שיקימו את חוות השרתים שלהם מעל האדמה, ומדוע פסלו ספקים שבונים את חוות השרתים שלהם מתחת לאדמה. אתמול פורסם ב-דה מרקר ראיון עם אביתר פרץ, מנהל מחלקת חדשנות ודיגיטל במינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר שענה על התהיה הזו, ועל שאלות שהועלו בראיון.

אחת הבעיות עם טענות כאלו, ללא קשר למכרז נימבוס, היא שספקות כאלו שמטילים ספקי ענן מתחרים, שמנהלים אחרים בעסקים פרטיים, קוראים את הדברים, והם חושבים על שינוי החלטה קרובה להקים תשתית וירטואלית אצל ספק ענן זה או אחר, בגלל אותן טענות שהועלו. גם עבדכם הנאמן קיבל תהיות כאלו ואחרות מלקוחות פוטנציאליים וקיימים (שאינם ממשלתיים) לגבי הסיכון הקמת תשתית וירטואלית אצל ספקים כאלו, ורציתי לענות על כך.

התשובה עצמה – קצת מורכבת, וברשותכם – אפרט.

ישנם כאלו שמתכננים או משתמשים בענן, כאילו מדובר באיזו חוות שרתים של סלקום/נטויז'ן או פרטנר או בזק: הם מקימים פתרון DR שאמור לעבוד באופן ידני או אוטומטי, במקרה של תקלת חשמל, תקשורת וכו'. כלומר אותם לקוחות מראש "ננעלים" על חוות שרתים זו או אחרת של ספק ענן ציבורי, וכאן המציאות העגומה עלולה לטפוח בפרצופו של הלקוח שעובד כך: אם חיזבאללה מחר ירה טילים כבדים לאזורים בהם נמצאים חוות שרתים והוא יפגע באותו בניין או מבנה עם חוות שרתים – ישנו סיכוי גבוה מאוד כי חוות השרתים תושבת, בין אם השרתים נמצאים מעל האדמה או 20 קומות מתחת לאדמה! מה שלא מספרים לאנשים, זו העובדה הפשוטה שיש תשתית שלמה (שאינה כוללת שרתים) שנמצאת מעל האדמה (מה לעשות, אותה תשתית דורשת חמצן…) וכשטיל פוגע באותה חווה, יש סיכוי גבוה שאותה תשתית שנמצאת למעלה – תושבת, וכתוצאה מכך, גם השרתים שנמצאים למטה יהיו מושבתים או מנותקים, כך שבסופו של יום, בין אם השרתים נמצאים עמוק באדמה או מעליה, הסיכוי גדול כי הפגיעה תשבית את התשתית.

מה שתמיד מומלץ ללקוחות לעשות, זה לעבוד עם הכלים והפלטפורמות של ספקי הענן הציבורי הגדולים בכל הקשור לשרידות, ולהזניח את שיטות ה-DR הקלאסיות. שלושת ספקי הענן הגדולים, לדוגמא, מאפשרים להקים תשתית וירטואלית של שרותים ומכונות VM שפועלות במקביל במספר Availability zones (או Regions), כך שאם AZ או Region (תלוי בטרמינולוגיה של ספק הענן הציבורי) נופל או נפגע, התשתית הוירטואלית של הלקוח תמשיך לפעול מה-AZ או ה-Region האחר שנמצא גיאוגרפית במיקום שונה. לאלו שמוכנים להשקיע עוד, ניתן אפילו לבנות זאת בצורה של שימוש ב-3 Regions (או Region נוסף מחוץ לישראל ו-2 Availability zones), כך שלא חשוב מה יקרה בישראל, המערכת של הלקוח עדיין תמשיך לעבוד. אפשרות נוספת (ותמיד מומלצת) היא שימוש ב-Multi Cloud תוך שימוש בשרותים של ספקי ענן ציבורי שונים והקמה של התשתית אצל ספקי ענן ציבורי שונים, כך שאם קורה מקרה נדיר בה כל התשתית של ספק ענן ציבורי כלשהו נופלת – המערכת של הלקוח תפעל אוטומטית מהתשתית של ספק ענן ציבורי אחר.

לסיכום: בניגוד לכל מיני הצהרות של כל מיני אלופים, אנשי שיווק ואחרים, אפשר בהחלט לבנות שרידות נאה, תוך שימוש בכלים סטנדרטיים (Terraform ואחרים, לדוגמא), בשרותים ובפלטפורמות שספקי הענן הציבורי הגדולים מציעים, בין אם חוות השרתים והשרתים נמצאים מעל או מתחת לאדמה, ופתרונות אלו יוכלו לשרוד גם במתקפת טילים שתהרוס חוות שרתים זו או אחרת.

ההזדמנויות הבאות לחברות אינטגרציית שרותי ענן

(הערה: הפוסט הבא אינו בא כתוצאה מאיזו "הדלפה" או חשיפת סודות כלשהם, אלא ביצוע פשוט של 1+1 של מידע שזמין ציבורית, ורצון לשתף את המידע עם ציבור הפרילאנסרים וחברות אינטגרציה שונות. אחרי הכל, עבדכם הנאמן מאמין גדול ב"שלח לחמך על פני המים")

כל מי שמכיר את עבדכם הנאמן, יודע שהיו לא מעט מקרים בהם השתלחתי בחשכ"ל במשרד האוצר, על תנאי הכניסה למכרזים בהם מבקשים מהמתמודדים ערבויות בנקאיות גבוהות ותנאים נוספים שעסקים קטנים פשוט לא יכולים לעמוד בהם, מה שמשאיר את המגרש פנוי לחברות גדולות בלבד. במשרד האוצר שמעו את התלונות של אותם פרילאנסרים ועסקים קטנים, ופתחו לפני כשנתיים מכרז של "דיגיטל טק" שבחלקו אפשרו לראשונה לאותם עסקים קטנים – להתחרות.

נעבור מכאן ל"נימבוס", פרויקט הענן הגדול בשיתוף גוגל ואמזון. המכרז נסגר, הזוכים הוכרזו ובמשרדי ממשלה וגופים ציבוריים שונים – החלו תהליכי תכנון מעבר בין מתשתיות On prem ל-AWS או GCP, ובין מ-Azure ל-GCP או AWS.

אחת הנקודות שרבים פספסו לגבי הפרויקט, החשכ"ל וגופים ציבוריים ומשרדי ממשלה – הוא עניין ההגירה מ-Azure, הווה אומר: משרד ממשלתי או גוף ציבורי שאימץ את כללי חשכ"ל – יצטרך להעביר את התשתיות שלו מ-Azure אל GCP או AWS, ובמידה ואותו משרד או גוף ציבורי מתכנן מעבר תשתיות מ-On Prem, הספקים היחידים שהוא יוכל להקים אצלם תשתית ענן הם אמזון (AWS) או גוגל (GCP) או שילוב של שניהם (Multi Cloud).

וכאן אני חוזר לפיסקה שהתחלתי בה את הפוסט: זוכרים את דיגיטל-טק? ובכן, בתחילת השנה נפתח חלק מהמכרז (שנקרא "רובד 3" שיועד לספקי תוכנה) לפרילאנסרים וספקים קטנים (את רשימת הזוכרים ניתן לראות כאן) ובכן, לפי השמועות – במשרד האוצר כנראה מאוד אהבו את התוצאות וכפי הנראה, כבר במהלך השנה הקרובה (2022) יבוצע מכרז נוסף כמו רובד-3, בו פרילאנסרים ועסקים קטנים נוספים יוכלו להשתתף (אין לי תאריכים או תחזית מתי במדויק זה יקרה, אני בטוח שהחשכ"ל יפרסם מסמכים והודעות בנידון).

כאן בעצם תהיה הזדמנות לפרילאנסרים ועסקים קטנים המציעים שרותי אינטגרציה לעננים ציבוריים להציע את מרכולתם, אך לדעתי, סיכויי הזכיה יהיו יותר גדולים יותר (אם העסק כבר נכנס לרשימה), אם אותם עסקים יוכלו להציע לא רק מיגרציה מ-Azure לעננים אחרים, אלא גם שרותים על העננים האחרים, כלומר עסק שיכול להציע רק שרותים ב-Azure, לא ממש יוכל לזכות במשהו, ולכן פרילאנסרים ועסקים יצטרכו לעבוד כבר מעכשיו על עיבוי הידע בעסק בתמיכה בעננים השונים, ולא להתמקד אך ורק בענן ציבורי אחד, כך שבבוא הזמן, העסק יוכל להציג יכולות למתעניינים בניהול, הקמה, הגדרות או מתן שרותים אחרים – ב-AWS וגם ב-GCP.

לסיכום: אני מאמין שהולכות להיווצר לא מעט הזדמנויות חדשות לפרילאנסרים ועסקים המציעים שרותי מיגרציה מ-On Prem ו-Azure ל-GCP ו-AWS ובמתן שרותים באותם עננים ציבוריים שזכו בנימבוס, אך מצד שני – יש כאן לא מעט עסקים שעדיין "תקועים" בהכרה ותמיכה בענן ציבורי אחד ותו לא, ולדעתי – זה הזמן להרחיב את הידע והנסיון בעננים האחרים לטובת הגדלת הסיכויים לזכיה בעבודות נוספות.

בהצלחה לכולם 🙂

כמה מילים לגבי בזק והסתכלות קדימה

ראיתי הבוקר מאמר ב"כלכליסט" על כך שחברת בזק רכשה (דרך בזק-בינלאומי) את חברת CloudEdge, וזאת כחלק ממגמת הרחבת השרותים של בזק בינלאומי, למכירת שרותי אינטגרציית מוצרי ענן של מיקרוסופט, כולל Azure, Office 365 וכו וכו'.

אציין מראש, אינני מכיר את הנהלת בזק, או את הנהלת בזק בינלאומי. אני גם לא מכיר את חברת CloudEdge ומעולם לא היה בינינו קשר עסקי, אולם אם נלך אך ורק לפי המאמר ב"כלכליסט", נוכל לראות מדוע זוהי דוגמא קלאסית של ביצוע מספר צעדים, שלעניות דעתי – שגויים מהיסוד.

להלן מספר נקודות למחשבה:

יו"ר בזק, גיל שרון, ציין בכתבה כי "הרכישה נועדה להשלים ולחזק את היכולות שלנו בתחום הענן. זהו תחום צומח מאוד, בין היתר לאור מכרז נימבוס למגזר הציבורי, ובעקבותיו ההגעה של חברות הענן הגלובליות לישראל….". נחמד, אך אם הוא היה שואל מספר אנשים, אולי היה נודע לו כי משרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים ינטשו בקרוב את Azure, ובמילים אחרות – הרווח הצפוי להתקבל ממשרדי ממשלה על שרותים אלו – יחתך בצורה משמעותית מאוד.
החברה שבזק רוכשים, מתמחה באינטגרציה של שרותי מיקרוסופט/Azure, אך אין שום דבר שמציין כי לחברה יש נסיון עשיר במתן שרותי אינטגרציה בעננים אחרים כמו AWS או GCP. אם נסתכל על הסעיף הקודם, נראה כי משרדי ממשלה וגופים ציבוריים יצטרכו לעזוב, ובעצם ההכרזה כי CloudEdge מוכרת רק שרותים של מיקרוסופט, הם יוצרים "עבודה קלה" למתחרים, שיחפשו בדיוק "לחטוף" את הנתח היוקרתי הזה לטובת מתן שרותי אינטגרציה על העננים הציבוריים המתחרים. תמהני אם בבזק לא חשבו על כך.
עוד נקודה אחת: האם בזק ניסו לבדוק את שוק חברות האינטגרציה, עם דגש על מתן שרותי אינטגרציה למגוון ספקי ענן ציבורי? אם לא, מדוע בזק חושבים שמיקרוסופט תזכה בכל העוגה כאן? אדרבא, דווקא ארגונים גדולים ורבים בארץ (כולל מוסדות פיננסיים גדולים וידועים) עושים צעדים לעבור ל-AWS וזהו דבר ידוע, אז מדוע להתעלם מכך?

לסיכום: במבט מהצד, נראה שבזק בינלאומי, תחת הנהלת בזק, ותחת החלטה די תמוהה – הולכת לרכוש חברה שכפי הנראה הולכת לא רק להפסיד לקוחות גדולים תוך זמן קצר, לבזק בינלאומי לא יהיה בעצם מענה לאותם "נוטשים" עם פתרונות ראויים ומוכחים – על תשתיות ספקי ענן ציבורי אחרים.

לטובת המעורבים, כולי תקווה שאני טועה.

פוסט תגובה ל-"לא להינעל" (המאמר של ליאור קיסוס)

קראתי את מאמרו של ידידי היקר ליאור קיסוס באתר PC, וחשבתי להגיב לגבי הדברים.

ראשית, אני רוצה לציין: אינני מייצג שום גוף ממשלתי, אינני מייצג את פרויקט נימבוס, אינני עובד ממשלתי וכל מה שאני כותב כאן מציין את דעתי האישית, בהסתמך על מה שראיתי בעבר במשרדים שונים ובגופים אחרים מבחינת התקדמות ומעבר לענן.

ליאור מציין שכדאי יהיה להקים תשתית ענן פרטית שעליה ירוצו דברים כמו קוברנטיס, יבוצע הפיתוח עליה ויחסכו עלויות שונות ויקרות כתוצאה משימוש בעננים ציבוריים. אני לא בטוח שאפתיע את ליאור, אבל כמעט כל משרד ממשלתי ורוב הארגונים שאני מכיר – הקימו כבר תשתית כזו, או שהתחילו לעבוד בענן הציבורי, הרבה לפני שהחל מכרז נימבוס. אני בהחלט מסכים עם ליאור ששימוש ופיתוח בתשתית מקומית יכול לעזור ולחסוך לא מעט כספים, אבל אני לא בטוח שמישהו כיום יקשיב לכך.

אבל עניין ההגירה בין העננים יתקל בבעיה מהותית שליאור לא הזכיר: שרותי SAAS, אלו שרותים שלדעתי הם לא פחות מ-סמים לאדם מכור: הנה API ודוגמאות, תתחבר מכאן, תכניס מידע כאן, ותוכל לקרוא אותו בכל זמן מכל מקום שתרצה. אתה לא צריך לדאוג לתחזוקת התשתית שמריצה את ה-SAAS ואם זה נופל, זה לא בעיה שלך, זה בעיה של ה-Vendor.

את הריצה המטורפת לשימוש ב-SAAS אני רואה מכל עבר, ואני חוזר ומציין תחת כל עץ רענן כי ברוב מוחלט של המקרים, שרותי ה-SAAS הם מיותרים לחלוטין אם לא מדובר בפרודקשן שחייב להיות זמין 24/7. אדרבא, ככל שמשתמשים בכמה שיותר שרותי SAAS, האפשרות למעבר לספק ענן מתחרה הופך להיות יותר ויותר קשה, במיוחד כשרוב מוחלט של ספקי הענן הציבורי כיום כלל לא מציעים שום Migration Path נורמלי מענן אחד לשני, ואף אחד כמובן לא מוכן לממן את השינויים בסקריפטים ובמקומות אחרים שצריכים לשנות כדי לעבור ענן.

יש נקודה מסויימת שאינני מסכים עם ליאור, והיא קשורה למחיר: מחירי הענן לא עולים ועולים, ואני אומר זאת באחריות: אני משתמש בשרותי ענן של אמזון כבר 6 שנים לצרכיי האישיים, וכיועץ אני מתעדכן תדיר במחירים של הספקים השונים מבחינת מחירי תשתיות ושרותים. כמעט בכל מצב, תמיד אפשר למצוא דרכים לחסוך כספים בענן, אם מוכנים קצת, טיפה, להתאמץ: במקום להשתמש ב-RDS, תפסיקו להתעצל ותקימו בעצמכם תשתית SQL (לדוגמא). במקום להשתמש ב-CDN הסופר יקר של ספק הענן, תשתמש ב-CDN של מתחרים שאינם נופלים בביצועים ובאיכות ממה שספק הענן שלכם מציע, יש "שכבות" שונות לאחסון Object Storage כמעט אצל כל ספק ענן וניתן בעזרת סקריפט פשוט להעביר קבצים (אם לא רוצים לשלם על Tiering חכם), וזה – על קצה המזלג, כך שבעזרת תכנון נכון וניטור מתמשך, לא צריך להגיע למצב של "שריפת" תקציבים אצל ספק הענן הציבורי.

נתעכב עתה על עניין שחוזר על עצמו שוב ושוב בשיחות עם כל מיני גורמים: On Prem מול ענן, מי עולה יותר? והאם זה נכון שענן תמיד יותר יקר בהשוואה לתשתית On Prem? אם תשאלו את HPE, את DELL, לנובו, סיסקו, פוג'יטסו ושאר יצרני/משווקי שרתים – הם יהנהנו בחיוב וישמחו גם להציג לכם גרפים איך הפתרונות המקומיים שלהם זולים יותר בראיה נוכחית ועתידית. האמת היא, שבמקרים רבים זה לא נכון, ועם קצת מאמץ, אפשר לבנות מערכת בענן (תלוי איזה ספק ענן) במחיר שיכול לנצח פתרון On Prem בחישוב לשנה, שלוש וחמש שנים, כך שיכול להיות שהצבת המטוטלת באמצע הדרך – לא תמיד יהיה הפתרון הכי זול. בל נשכח, שגם על פתרון "אמצע הדרך" מישהו צריך לשלם.

לסיכום: יכול להיות שפתרון On Prem כ"מקדים ענן" הוא פתרון שיתאים לארגונים שונים, אך יחד עם זאת, כמעט כל גוף או ארגון שאני מכיר, כבר החל ללמוד ולהשתמש בתשתיות של ספקי ענן שונים (לא רק גוגל ו-AWS) ורבים מהם מעדיפים להשתמש בשרותי ה-SAAS של אותו ספק, בין אם להפעיל קונטיינרים או להריץ דברים אחרים, וברוב המקרים – לנסות לשכנע אותם עכשיו "לחזור ל-On Prem" יתקל בהתנגדות. אני לא חושב ש-On Prem הוא פתרון רע (ומי שיסתכל בערוץ היוטיוב העסקי שלי יוכל לראות הדגמות רבות על תשתית On Prem), אך אני כן חושב שבעזרת תכנון נכון, אפשר גם להרכיב פתרון טוב וזול – אצל ספקי ענן.

פרילאנסרים, מצלמה ושיחות וידאו

שנה וקצת אחרי שזה התחיל, חלקנו עדיין נמצאים במצב של "עבודה מרחוק". אין כנסים והרצאות באולמות אירועים, ואם אתה עצמאי וזקוקים לשרותך, יש מצב שאת הפגישה הראשונה או השניה תעשו דרך זום או סקייפ ולא בפגישה פיזית.

אחת הבעיות המהותיות בפגישות וירטואליות, היא שאין ממש את אותן פגישות לא-רשמיות, במטבח של החברה ("שיחות קולר") או שיחות אחרות לפני או אחרי ישיבה וירטואלית. פגישות אלו, בלא מעט מקרים, יכולות דווקא ליצור Lead לאותו עצמאי – לעבודות פוטנציאליות חדשות.

אז איך אפשר בעצם לנצל את הסיטואציה של פגישות וירטואליות רשמיות מצד אחד, ומצד שני להגדיל את הסיכויים לשיחות ופגישות עם אחרים שמשתתפים באותה ישיבה? (נניח פגישה ובה נוכחים מספר נציגי חברות שונות, לאו דווקא מתחרות אחת בשניה)

לפניכם תמונה. זוהי תמונה שלי באפליקציית זום. למי שלא מכיר – נעים מאוד 🙂

אם תסתכלו בתמונה מצד שמאל למטה, תוכלו לראות את הלוגו של העסק שלי. הסיבה שאני שם את הלוגו היא סיבה פשוטה: מעוניין לשוחח בקשר לשרותים שהעסק מציע ואתה לא זוכר מי אני או פרטי שיחה? אין בעיה, חיפוש פשוט בגוגל של המילים "חץ ביז" יובילו אותך לבלוג הזה. כך, עם לוגו פשוט, אני מעלה את הסיכויים לשיחות פוטנציאליות ואולי לעבודות נוספות בעתיד.

עצמאים אחרים יכולים לקחת את הרעיון הזה ולהוסיף כמה דברים שיכולים לסייע בהיכרות, כמו שורה עם השם המלא שלך, התפקיד שאתה ממלא בעת הישיבה, ואולי גם להוסיף כתובת אימייל. חשוב לזכור: במקרים רבים בשיחות זום, המשתתפים לא יכירו מי אתה, ודווקא לוגו ו/או שורות כפי שציינתי לעיל – יכולים לסייע לאחרים ליצור עמך קשר.

אז איך עושים זאת? מכיוון שמצלמת Webcam לא ממש מאפשרת הוספה של לוגו ושורות טקסט (וגם לא אפליקציות כמו זום או סקייפ וכו') – אנחנו נקים בעצם מצלמה וירטואלית, שאותה נשדר דרך הסקייפ או הזום או אפליקציית וידאו אחרות. אנחנו נשתמש בתוכנת OBS Studio החינמית. להלן ההוראות:

הורידו והתקינו את אפליקציית OBS Studio מהקישור הבא (שימו לב: גירסת לינוקס אינה תומכת במצלמה הוירטואלית, נכון לגירסה 26.1, כך שזה יעבוד רק על Windows או מק).
הפעילו את התוכנה והתרכזו בצד שמאל, בקוביה שכתוב עליה Sources
לחצו על מקש ה- + בחרו Video Capture Device, תנו לזה שם, לחצו OK, ובחרו את המצלמה שלכם (חשוב שהיא לא תהיה בשימוש באפליקציות שיחות אחרות באותו זמן)
באותו חלון של בחירה, יהיו אופציות שונות להגדרת המצלמה. אם אתם לא מבינים בתחום או לא מכירים – אל תשנו. לחצו OK
אם הבחירה שלכם עבדה, אתם תראו את עצמכם בתוך חלון מוקף במסגרת אדומה. המסגרת מציינת אובייקט אקטיבי ב-OBS.
אם אנחנו רוצים להוסיף לוגו, נלחץ שוב על ה- + ונבחר Image. חשוב: ה-Image אמור להיות בפורמט PNG אם רוצים רקע שקוף ללוגו (כמו אצלי בתמונה לעיל). תנו שם, לחצו על Browse ובחרו את הקובץ PNG עם הלוגו. לחצו OK לאישור. שוב אנחנו נראה ריבוע אדום מסביב לתמונה – השתמשו בריבועונים הקטנים מסביב לריבוע האדום הגדול כדי להקטין את התמונה ולמקם אותה היכן שתרצו.
אם נרצה להוסיף טקסט (כמו שם, לדוגמא), נלך שוב לקוביית ה-Sources, נלחץ על + ונבחר Text +GDI – שוב, תנו לזה שם ולחצו OK. כעת יפתח חלון ובתוכו תהיה קוביה שחורה עם הכיתוב משמאל "Text" – הכניסו כאן את הפרטים שאתם רוצים (אפשר במספר שורות). שימו לב שהחלון שנפתח – נגלל, ויש אופציות שניתן לשחק איתן כמו פונט, צבע, ישור לימין, שמאל וכו'. הכניסו את הטקסט שאתם רוצים (אם אתם רוצים להכניס טקסט במספר גדלים, תצטרכו ליצור מספר אובייקטים של טקסט). אחרי שלחצתם OK, שנו את גודל ומיקום הטקסט על החלון.
אפשר להוסיף אלפי דוגמאות נוספות וליצור דברים מדהימים (למי שלא ממש מרוצה מהאפקטים הוירטואליים של זום, ב-OBS יש תמיכה מלאה ב-Chroma Key, להלן קישור להוראות).

מרוצים ממה שאתם רואים? מעולה.

מצד ימין יש מספר כפתורים מוארכים (כמו Start Streaming וכו'). לחצו על הכפתור שנקרא "Start Virtual Camera")

זהו, אתם יכולים לבצע מינימליזציה של חלון ה-OBS (ב-Windows אפשר ללחוץ על אייקון ב-OBS בשורת האייקונים מימין/שמאל).

פתחו את אפליקציית הזום או סקייפ, לחצו על גלגל השיניים מצד ימין למעלה, לחצו על Video, ובחרו OBS Virtual Camera. אתם אמורים לראות מה שרואים ב-OBS. תוכלו לבחור אופציות אחרות כמו Mirror, תאורה וכו'.

ברכותיי, התצוגה המשופרת של עצמכם פעילה, תהנו מהחשיפה 🙂

מספר נקודות טכניות:

משתמשי מק – לא בטוח שהמצלמה הוירטואלית תעבוד (במיוחד עם Big Sur). כפי הנראה שתצטרכו להעיף חתימות, כפי שמוסבר כאן.
למי שרוצה – אפשר לבצע Up scaling של הוידאו. המצלמה הוירטואלית תשדר לפי הרזולוציה שמוגדרת ב-OBS. לשינוי – יש ללחוץ על Settings, על Video ולהגדר את ה-Output לרזולוציה שרוצים. שימו לב – סביר להניח שזה יאמץ את המחשב שלך במעט.

תכירו: משפחת ה-Ryzen 5000

חברת AMD הכריזה לפני כשבועיים על מעבדי ה-Ryzen דור רביעי לדסקטופ (מבחינת מספרי הדגמים, הם החליטו לקפוץ מ-3000 ל-5000 לאחר שהם הצליחו ליצור סלט שלם בדגמי ה-4000). בפוסט זה אתייחס הן לדגמי הדסקטופ והן למעבדי ה-EPYC לשרתים שיצאו כבר בקרוב.

מעבדי Desktop לשרתים

מבחינת מעבדי הדסקטופ, ב-AMD ממשיכים להוציא את אותם מספרי דגמים שהוציאו בגירסה הקודמת, בקצה הגבוה נמצא 5950X עם 16 ליבות, 5900X עם 12 ליבות, 5800X עם 8 ליבות ו-5600X עם 6 ליבות, בדיוק כמו שהיה עם ה-3950X, 3900X, 3800X, 3600X, רק שהפעם אין בשלב זה דגמים ללא X כמו שהיו בדגמי ה-3000 (אלו יצאו בשנה הבאה). המחירים – עלו במעט, בממוצע כ-50$ בהשוואה למעבדים מסידרה 3000.

מבחינת ביצועים (שזה כמובן הדבר הכי חשוב למשתמשים) – AMD הציגה עליה משמעותית בביצועים של עד 19% – במיוחד בעבודות Single Threaded, ולראשונה במבחנים סינטתיים – AMD עוקפת את כל המעבדים שאינטל מוכרת בגיזרת הדסקטופ (שוב, בעבודות Single Threaded, ב-Multi Threaded המעבדים של AMD עוקפים ממזמן את המעבדים של אינטל). במבחן כמו Cinebench, מעבד כמו ה-5950X מגיע ל-640 ב-Single Threaded ומעבד 5900X מציג באותו מבחן את המספר 631. לשם השוואה, מעבד ה-10900K מגיע ל-539 באותו מבחן ומעבד כמו ה-Tiger Lake החדש לדסקטופ (דגם: Core i7-1185G7) מגיע ל-598 (אך זהו אינו מעבד לדסקטופ, זהו מעבד למחשב נייד).

ישנם שיפורים רבים בתוך המעבדים החדשים, מבנה Cache חדש שנותן ביצועים גבוהים בצורה משמעותית, ושינויים רבים נוספים ש-AMD תפרט עליהם יותר בהרחבה כבר בשבועות הקרובים.

ישנם לא מעט אנשים שכבר יש ברשותם מעבדי Ryzen והם מעוניינים לשדרג – הנה מספר נקודות לגבי הנושא:

אם יש לכם לוח אם מבוסס Chipset כמו X570 או B550 – תוכלו כבר בחודש הבא לרכוש את המעבד, לשדרג את ה-BIOS, להחליף את המעבד ולהמשיך לעבוד כרגיל.
אם יש לכם לוח אם מבוסס Chipset כמו X470 או B450 – לרוב הדגמים יצא שדרוג BIOS במהלך חודש ינואר אשר יוסיף תאימות למעבדים החדשים (אך יסיר תאימות ממעבדים ישנים כמו Ryzen מסידרה 1000 ו-2000, פשוט אין מקום בשבב הפלאש לכל העדכונים).
רשמית – המעבדים יצאו לשוק ב-5/11. הסיכוי שלכם לרכוש ולקבל מעבד כזה בארץ בתאריך הנ"ל – די טוב (נודע לי לאחרונה כי כבר יש מלאי בארץ, אך המכירה אסורה עד ה-5/11).
לאלו שאין ברשותם מעבד Ryzen וחושבים לרכוש (במסגרת בניה עצמית של מחשב) לוח אם ואז את המעבד, אני ממליץ להמתין: בהשקה הרשמית יכריזו יצרני לוח האם על לוחות אם חדשים עם תכנונים משופרים.

חשוב לזכור: כמו שזה נראה כרגע, כנראה שסידרת ה-Ryzen מסידרה 5000 הם "תחנה אחרונה", וכשיצאו מעבדי ה-Ryzen 6000 יהיה צורך בלוח אם חדש וכנראה זכרונות חדשים (DDR5), ולכן אם חושבים להשקיע סכום מהותי ברכישת לוח אם חדש ובמעבד, כדאי לקחת בחשבון שכנראה לא ניתן יהיה לשדרג את המערכת למעבדי Ryzen עתידיים.

מעבדי EPYC לשרתים

באופן רשמי, ב-AMD עדיין לא מדברים/מספרים על מעבדי ה-EPYC מסידרה 7003 (שם קוד: Milan), והדברים יפורסמו באופן רשמי במהלך השבועות הקרובים (אני מאמין שבמהלך נובמבר), אבל עד אז – הנה כמה נקודות מעניינות:

שיפור ביצועים משמעותי בהשוואה ל-EPYC דור קודם (7002): כמו ב-Ryzen, גם כאן יש תכנון חדש לזכרון המטמון ברמות 1 ו-2, כך שבפועל ה-Latency נחתך בצורה משמעותית, מה שמתורגם לביצועים גבוהים, כאשר ברוב המקרים מדובר על שיפור דו ספרתי.
מבחינת וירטואליזציה – מעבד EPYC דור 7002 (הדור הנוכחי) נתנו מספר יתרונות מבחינת אבטחת וירטואליזציה בהשוואה למה שאינטל נותנים (אינטל תתן פתרון מועתק במשפחת מעבדי ה-Xeon הבאים בשנה הבאה, ע.ע. TME) ולאחרונה התבשרנו כי vSpehre 7 עדכון 1 יתן תמיכה בפונקציות החדשות להצפנת מכונות וירטואליות, דבר שיתקבל בהחלט בברכה במקומות שאבטחה היא במקום הראשון. במעבדי EPYC דור 7003 אנחנו צפויים לקבל עוד מספר שיפורים חדשים באבטחת וירטואליזציה (אם כי מבחינת תמיכה, זה אולי יהיה ב-vSphere 7U2 או בגירסה 8, אך אם משתמשים בוירטואליזציה מבוססת KVM – התמיכה תגיע בחודשים הקרובים)
אחת הנקודות שעולות שוב ושוב בפורומים שונים של משתמשי EPYC היא תאימות לאפליקציות שאינטל מבצעת בהם אופטימיזציה, כמו הוספת תמיכה ב-AVX 512. ובכן, בדגמי ה-EPYC החדשים יש תמיכה ל-AVX 512 ולעוד מספר טכנולוגיות ידועות.
תאימות לאחור – גם הפעם, יהיה אפשר להשתמש במעבד EPYC מסידרה 7003 על שרתים ישנים יותר (3 דורות אחורה). חשוב לציין כי את התמיכה לכך יש צורך לקבל מיצרן השרתים (בד"כ זה יהיה במסגרת KIT הכולל מעבד חדש או במסגרת עדכונים שהיצרן מוציא לשרתים). כל היצרנים יתמכו בשדרוג ממעבדי EPYC דור 7002 לדור 7003, אולם רק חלק מהם יתנו תמיכה לשדרוג מ-EPYC דור 7001.
שיפור ביצועים משמעותי בכל הקשור ללינוקס: ב-AMD הוסיפו פקודות חדשות, והוסיפו שיפורים למהדר כמו GCC (זה נקרא Znver3), כך שאם רוצים שיפורים מעבר לשיפורים שמקבלים כברירת מחדל, אפשר לקמפל עם הפרמטרים החדשים ולקבל ביצועים עוד יותר גבוהים

חשוב לציין: גם כאן, כמו עם מעבדי Ryzen, המעבדים שיצאו יהיו כנראה בחזקת "תחנה אחרונה". ב-AMD עובדים במרץ על EPYC דור 7004 (שם קוד: Genoa) שיתן תמיכה ב-PCIe 5, זכרון DDR5, תמיכה ב-CXL, וטכנולוגיות רבות אחרות, כולל שינוי כל ה"שיחה" בין ה-CPU לכרטיסי GPU (בהצלחה ל-NVIDIA עם NVLINK), ומעבדים אלו לא יהיו תואמים אחורה.

לסיכום: AMD פתחה את הרבעון האחרון של 2020 בהכרזה על מעבדי Ryzen, בהמשך החודש על כרטיסי ה-GPU לדסקטופ, ולאחר מכן יגיעו ההכרזות על מעבדי EPYC לשרתים, כרטיסי GPU לצרכי ML/DL. התחרות בתחומי ה-GPU – בשיאה (NVIDIA כבר הכריזה על הכרטיסים שלה, AMD יכריזו בחודש הקרוב, ואינטל במחצית הראשונה של השנה הבאה) והתחרות בתחום המעבדים תתחיל החודש הבא ואילו אינטל תתן מענה הן בתחילת שנה הבאה (ICE Lake, מעבדים שאני לא ממליץ לרכוש, הואיל ואלו מעבדים שיהיו רלוונטיים אולי במשך חצי שנה) והן במחצית השניה של 2021 שבה היא תציג את מעבדי ה-Sapphire Rapids שיהיו מבוססים ארכיטקטורה חדשה (ביי ביי, Skylake), ויהיו שונים מהותית ממה שאינטל מוכרת כיום, ועם שיפורים מדהימים ורעיונות.. יצירתיים.