מה הקטע, אינטל?

במהלך השנים, יצא לי, כיועץ עצמאי, להשתתף בפגישות בחברות שונות כמראיין באספקט היותר "גיקי" כשמראיינים נציג של חברה לגבי מוצר או לגבי מועמד למשרה טכנית חשובה. בדרך כלל הציפיה ממני במהלך הישיבה, היא להיכנס טיפה לעומק למושגים הטכניים או לשאול שאלה קצרה טכנית שתבדוק את הידע של הנציג לגבי המוצר או המועמד לגבי הידע שברשותו. הנציגים או המועמדים המועדפים עליי הם אלו שיודעים לספר מה הם עשו, באלו אתגרים הם עמדו, והכי חשוב – כמה שפחות ריכולים על המתחרים. יש כאלו, לפעמים, שמגיעים, רק כדי ללכלך על אחרים כמה הם גרועים וכמה הם עצמם הרבה יותר טובים (למרות שהם לא ממש מצליחים להוכיח בראיון במה הם יותר טובים)

בימים האחרונים נראה כי באינטל החליטו ללכת בדיוק בשיטה של הלכלוך.

תזכורת קצרה: בשנה שעברה הכריזה AMD על סידרת מעבדי Ryzen 4000 למחשבים ניידים בדרגות שונות. למעבדים הללו לא היה את כל ה"בלינג בלינג" שאינטל כה טורחת לציין (כמו AVX512) אבל מה שכן – מעבדים אלו נתנו ביצועים טובים, הן בחיבור לחשמל והן מהסוללה, כולל אורך חיי סוללה טובים, והסוקרים היללו את המעבדים וחלק גדול מהמחשבים הניידים הללו. הפתרון של אינטל באותו זמן למעבדים הללו – היה פתרון שקיבל ביצועים נמוכים יותר כמעט בכל מבחן סטנדרטי. נוסיף את ההתלהבות הן של היצרנים והן של הרוכשים, ונגלה כי AMD הצליחה לכבוש נתח שוק לא קטן משוק המחשבים הניידים תוך מספר חודשים, וזה אף הגיע למצב שיצרניות יצרו דגמים חדשים שכלל לא תוכננו מראש – כדי לעמוד בדרישות שהשוק פתאום הציב.

לפני מספר חודשים הציגה אינטל את מעבדי ה-Tiger Lake שלהם למחשבים נייידים (ליתר דיוק: הציגו רק חלק, את החלק השני של מעבדים עם 8 ליבות החברה לא הציגה עד היום, משום מה). מבחינה טכנית, המעבדים הללו הם מעבדים די טובים והיה צפוי כי אינטל תתרכז בהצגת יכולות ויתרונות מעבדים אלו בהשוואה למעבדים למחשבים ניידים מדור קודם של החברה … אבל זה לא קרה. במקום זה, במשך שעה וחצי הרצו הנציגים על החסרונות של מעבדי Ryzen במקום להשקיע את הזמן בהצגת היתרונות של מעבדי החברה. בנוסף, אינטל הצהירו כי מבחני ביצועים סטנדרטיים זה דבר פאסה ואילו מבחנים "אמיתיים" – הם הם הדבר… כמו להמיר קובץ PPT ל-PDF. אתם עושים את זה 20 פעם ביום, לא??

התקשורת עשתה מה שהיא אוהבת לעשות במקרים כאלו: רובם פשוט התעלמו מההרצאה והלכו לבחון ולפרסם תוצאות סקירות על מעבדים אלו, ובחלק מהמקרים הפרסומים היו מוגבלים מראש, כאשר אינטל הכתיבה לסוקרים כי יש לבחון את המחשבים הניידים עם המעבדים החדשים רק כשהם מחוברים לחשמל, ואין לציין כי המעבדים החדשים צורכים בממוצע פי 2 חשמל בהשוואה למעבדי ה-Ryzen 4000U של AMD. גם איסורים אלו במהלך הזמן נעקפו והראו שבסופו של דבר, וגם כאן, ברוב המקרים הפתרונות של AMD – עדיין מובילים, במיוחד שאתה צריך עבודה של ליבות מעבד.

חלפו מאז מספר חודשים, כולם שכחו מכך, עד … הימים האחרונים, בהם אינטל הציגה תיאוריית קונספירציה חדשה: המעבדים של AMD במחשבים הניידים "מרמים" את המשתמש, ובשימוש סוללה ללא הזנת חשמל מהקיר, המעבדים מתחילים לתת ביצועים גבוהים כשהם נדרשים – רק לאחר 10 שניות! והנה הוכחה לדוגמא:

מה אנחנו רואים בגרף לעיל? (אפשר ללחוץ עליו להגדלה) – הגרף מראה כי מעבדי ה-Ryzen 4000 למחשבים ניידים, משהים את עליית המהירות ב-7-10 שניות כשהם אינם מחוברים לחשמל (הגרפים הצהובים) לפני שהם מעלים את המהירות בפועל וכתוצאה מכך, הביצועים הגבוהים "מעוכבים" ב-7-10 שניות כשהמשתמש לא מחובר לחשמל!

אכן קונספירציה! קראו לרודי ג'וליאני ונארגן תביעה יצוגית נגד AMD!

בפועל, אם המהנדסים של אינטל היו טורחים לשוחח עם המהנדסים של יצרני המחשבים הניידים, הם היו מגלים כי AMD מציידת את היצרן עם רשימת מסמכים גדולה, כולל לא מעט מסמכים והמלצות לגבי חסכרון בחשמל ופרופילים ש-AMD בנו במערכת ושהיצרן יכול להפעיל או לכבות או לכתוב פרופיל משלו. עניין ה-7-10 שניות ידוע לכל היצרנים והם דווקא מאוד אוהבים זאת ומפעילים כברירת מחדל את הפרופיל הזה, ואפשר להבין אותם: אם המשתמש נמצא בחוץ ואין לו שום נקודת חשמל באזור, האם הוא יסכים לביצועים מופחתים תמורת זמן סוללה יותר ארוך? אני לא מכיר אחד שיאמר "לא", במיוחד שאם הוא מתעקש על הביצועים היותר גבוהים – הוא יקבל אותם גם כך לאחר מספר שניות. הפתרון המתחרה של אינטל, אגב, הוא "להזניק" את ביצועי המעבד בצורה מיידית, מה שגם מביא לאחר מספר שניות את המעבד לנקודת חום של 97-99 מעלות, מה שמעביר את המעבד למצב Throttle ומפעיל מאווררים ברעש של מנוע סילון קטנטן למשך כמה דקות עם ביצועים יותר נמוכים עד שהמעבד יתקרר. תשאלו את משתמשי אפל על כך.

יצא לי לצפות במצגת של אינטל, ויש לי לא מעט השגות לגבי ההתעלמות ממתודות בדיקות סטנדרטיות לטובת בדיקות נישתיות (במקרה הטוב), כמות המחשבים הניידים שנבדקה, עומק הבדיקות ועוד, אך אינני חושב שכדאי להיכנס לכך. אינטל היא יצרנית מעבדים מעולה שפספסה פה ושם ואני בטוח שהיא תוציא מעבדים חזקים בהמשך (כבר במרץ הקרוב לדסקטופ ותכריז על מעבדים חדשים למחשבים ניידים בתערוכת CES הקרובה), אך אינני חושב שלכלוך על המתחרה הקטן הוא צעד נבון.

לסיכום: בין אם מדובר באינטל הענקית ובין אם מדובר על נציג של חברה – לכלוך על אחרים לא מקנה לך נקודות זכות. דבר על המוצר, דבר על יתרונותיו, תשווה באופן הוגן ומובן לאחרים והשתמש בסטנדרטים ידועים. זו הדרך להגדיל את הסיכוי לזכות במשרה או במכרז או בכל משהו שניתן לזכות בו.

השוק משתנה: מעבדי ה-Ryzen Mobile, המחיר והתחרות

אינטל שולטת בשוק המחשבים הניידים שנים רבות. עד לפני בערך כ-3 שנים, אפשרויות הבחירה שלך נעו בין מחשב זול עם 2 ליבות (או 4 ליבות במהירות נמוכה) או 4 ליבות במהירות רצינית ובמחיר שמתחיל ב-1200$ ומעלה. היית יכול למצוא מחשבים ניידים עם שש ליבות – אבל המחירים של אותם מחשבים ניידים התחיל בערך ב-2000$ ומעלה לתצורות הבסיסיות, ובקיצור – אם רצית מחשב עם כח עיבוד רציני, היית צריך לשלם כמה אלפי דולרים. לכל השאר – אינטל יצרה מעבדים שננעלו במהירויות נמוכות יותר, מה שכמובן לא הצריך מצד היצרן פתרון קירור רציני.

מי שעוקב אחרי סדרות המעבדים למחשבים הניידים של אינטל, יראה כי אינטל בדור התשיעי הוציאה מעבדים למחשבים ניידים עם 8 ליבות, אבל אלו היו מעבדים מסידרה H, כלומר מעבדים שצורכים לא מעט חשמל (בהתחשב בכך שמעבד זה מיוחד למחשב נייד ולא נייח) והם אינם מתאימים להרצה על מחשבים קלי משקל ודקים. בדור העשירי והאחרון שאינטל הוציאה לפני שבועות ספורים, כבר ישנם מעבדי i7 עם 8 ליבות למחשבים ניידים דקים, אבל המחיר גם כאן – מאוד גבוה, בד"כ מתחיל ב-1700$ ומעלה.

אינטל יכלה כמובן להוריד את המחירים ולהציע גם לסקטור ה-Value מעבדים עם יותר מ-4 ליבות ועם ביצועים יותר גבוהים, אבל אינטל החליטה שלא. למה? הסיבה לא תשנה. לא היתה תחרות, אז אינטל יכולה לעשות מה שבא לה.

וכאן נכנסה לשוק AMD בשנתיים האחרונות.

הדור הקודם של מעבדי Ryzen למחשבים ניידים היה זול, איך הביצועים לא היו כה מרשימים, והמבחנים הראו שמעבדים אלו נמצאים אי שם באמצע מבחינת כח CPU ובמקום גבוה מבחינת GPU (בהשוואה ל-GPU הפנימי של מעבדי אינטל). AMD לא דרשה מחיר גבוה, ויצרני המחשבים הניידים יצרו מספר דגמים מצומצם עם מעבדים אלו והם מצאו בדרך כלל פופולריות במחשבים הניידים הזולים.

https://i0.wp.com/pcinfo.co.il/wp-content/uploads/2020/03/AMD-Ryzen-4000-Renoir-Specs-1.jpg?w=840&ssl=1

הדברים החלו להשתנות כש-AMD הוציאו את משפחת המעבדים הניידים (שם קוד: רנואר). בדיקות ביצועים מאתרים ומגזינים מקצועיים שונים הראו כי המעבדים החדשים מתחרים בצורה חזקה מאוד ומביסים ברוב המקרים הן את המעבדים הניידים מדור 9 ומדור 10 של אינטל (חלק מהמבחנים עדיין לא פורסמו והם יפורסמו במהלך חודש יוני – בכל הקשור למעבדים עם צריכת מעטפת של 45 וואט) והמחירים ליצרנים – זולים בצורה מאוד משמעותית בהשוואה למה שאינטל מבקשת כיום. AMD גם הוציאה סידרת מעבדי Ryzen Mobile Pro הכוללים ניהול מרוכז עבור ארגונים הדורשים זאת (משהו זהה ל-vPro של אינטל) ולקינוח – AMD יכריזו בחודש הבא על מעבדי APU (מעבדים הכוללים יחידת GPU קטנה) שתתחרה במעבדים זולים של אינטל – עד 8 ליבות (עדיין לא ניתן להרבות בפרטים, הם יפורסמו רשמית כבר בקרוב).

התוצאה? בחודשים האחרונים צרכנים מגלים כי גם במחשבים ניידים זולים (600-800$) הם יכולים למצוא דגמים עם 6 או 8 ליבות ועם ביצועים חזקים, דבר שלא נשמע כמוהו בעבר, והמכירות – בהתאם. חברת Lenovo לדוגמא יצאה עם ה-IdeaPad סדרות 3 ו-5 עם מספר דגמים, חלק מהם עם מעבדי Ryzen החדשים של AMD וחלק מהם עם מעבדים דור 10 למחשבים ניידים של אינטל. כשמחפשים לרכוש את הדגמים עם מעבדי AMD, מוצאים כמעט בכל מקום כי המלאי אזל, ומה שזמין לרכישה – הם הדגמים עם מעבדי אינטל. גם חברת ASUS וגם חברת Acer דיווחה על כך. החברות שמו בהחלט לב לכך ו-Lenovo לדוגמא כבר מוציאה החודש מחשבים ניידים מסידרת Legion עם מעבדי Ryzen החדשים כאשר רק בחודש ינואר אפילו לא היתה תוכנית לתכנן מחשב נייד כזה.

כתוצאה מהסיטואציה החדשה, דברים אחרים מקבלים יותר תשומת לב ברכישה. אתה יכול למצוא מחשב נייד זול עם 6 או 8 ליבות במחיר של 600-800$, אבל לא מומלץ לרכוש את המחשבים הללו רק בגלל המעבדים! כדאי לבדוק את המקלדות, את ה-Track Pad והכי חשוב – איכות מסך ובהירות, ועדיף שיהיה כמה שיותר זכרון, מכיוון שבמחירים אלו, לא ניתן להרחיב את הזכרון במחשבים ניידים אלו.

לסיכום: הגענו למצב חדש, שבו תמורת כמה מאות דולרים אפשר לרכוש מחשב נייד עם כח עיבוד כזה חזק, שרק לפני שנים ספורות היינו צריכים לשלם $2000 ומעלה כדי לקבל את אותו כח עיבוד, ועתה, תודות לתחרות – לא צריך לשלם כל כך הרבה על פתרונות כאלו.

על אוטומציה, רובוטיקה ומשרות נוכחיות בשוק

במפלגה הדמוקרטית בארה"ב מתקיימים פריימריז עם מועמדים שונים שמתחרים על ראשות המפלגה על מנת להתמודד בבחירות ב-2020 על הנשיאות. אחד המועמדים שיותר ויותר זוכה לתשומת לב הוא בחור בשם אנדרו יאנג. בניגוד לפוליטיקאים רבים, אנדרו מתייחס לדברים שמתרחשים כרגע בשוק בתחום האוטומציה, רובוטיקה, AI ואיך הדברים הללו הולכים להשפיע על שוק העבודה. אחד הרעיונות של אנדרו הוא הכנסה אוניברסלית חודשית של $1000 והוא מפרט באתר שלו ובראיונות כיצד ניתן לשלם זאת וכו'. פה בישראל הסיכוי להכנסה אוניברסלית כזו שווה בערך לסיכוי שנראה את ביבי מחבק את נסראללה (אני לא רואה שום מפלגה ימנית מסכימה לדבר כזה), אבל זה לא הנושא שבגינו אני כותב את הפוסט הזה.

מה שכן, מה שקורה שם בארה"ב מבחינת אוטומציה, רובוטיקה וכו' מתחיל להתרחש גם בישראל. נכון, מכוניות עצמוניות עדיין לא נכנסות ארצה, בוודאי שלא משאיות, אבל דברים מתחילים להשתנות. כנסו לכל סופרמרקט גדול ותראו יותר ויותר קופות ממוחשבות בשרות עצמי. יותר ויותר מחסנים גדולים מתחילים להתעניין ברובוטים לטיפול במלאי ציוד שמגיע ויוצא, גם בחקלאות יכנסו בשנים הקרובות יותר ויותר רובוטים לכל התחומים.

כפרילאנסר שנותן יעוץ בענייני רובוטיקה ואוטומציה, אני יכול לציין כמה נקודות שמאוד חשובות ללקוח בבניית רובוט עתידי שנותן לדוגמא שרותים במחסן: הרובוט צריך להיות מצויד במצלמות תלת מימד, הרובוט צריך לעמוד בפני זעזועים, הרובוט צריך להיות עם יכולת טעינה מהירה ולתוחלת חיים של לפחות 3-5 שנים.

לרובוט אין הפסקות סיגריה, אין כאבי גב, אין "עצבים" בגלל עובדים אחרים, אין עיצומים/שביתה, קל ללמד אותו דברים נוספים (זה לוקח בערך 2 דקות ואת זה ניתן לעשות בעת הטעינה שלו), והשאיפה היא ש-1-2 עובדים יוכלו לנהל צי של 50-100 רובוטים במקום גדול (רוב החברות בארץ שעובדות על רובוטים, עובדות על רובוטים שיתנהלו במרחבים ענקיים). גם מבחינת קופות ממוחשבות, הקופות שיש כיום בשרות עצמי מהוות (שוב, לא בארץ) מעין Stop Gap והשאיפה היא לעשות את הכל עוד בעגלה עם מחשב קטן וסורק, כשהתשלום ואריזה יבוצעו בעת החזרת העגלה, כך שסופר גדול בחו"ל מחזיק לדוגמא 30 קופאיות, הוא ירד ל-3-4.

וכאן בעצם נמצאת הבעיה המרכזית: מה יעשו עם כל העובדים המפוטרים? פוליטיקאים כמובן יכולים להבטיח שהנה החברות האלו והאלו הולכים לפתוח פה מפעל, אבל בשנים הקרובות בכל מפעל שיקום ובמפעלים קיימים – רוב העבודה תתבצע ע"י רובוטים ואני לא מדבר רק על העבודה מול פס היצור אלא כמעט בכל אספקט אפשרי. מפעל שהיה צריך בעבר אלפי עובדים, יצטרך במקרה הטוב כמה עשרות, כך שמהכיוון הזה לא תצמח הישועה. בישראל, כמו תמיד, אם לא רואים את הבעיה במלוא חומרתה, כלל לא מתייחסים אליה כך שאצלנו בארץ אין שום תכנון מענה לדברים הללו.

מצד שני – בישראל מתלוננים השכם והערב כי חסרים מתכנתים (לגבי התלונה הזו כדאי להתייחס בספקנות, יש גם הצהרות הפוכות). ונכון, אי אפשר לקחת מישהו שבקושי יודע להקליד את שמו באנגלית – לתחומי ההיי-טק.

יחד עם זאת – יש בארץ לא מעט אנשים שכן יכולים להיכנס לתחומי ההיי-טק בכל הקשור לפיתוח. הדברים הבסיסיים שצריך הם פשוטים:

  • אנגלית – לא צריך אנגלית ברמת כתיבת מאמרים ל-New York Times, אבל צריך לדעת אנגלית ברמה מספקת של קריאת ספרות או הבנה של מישהו שדובר אנגלית. זה שיש שגיאות באנגלית זה לא כזה נורא.
  • סבלנות – מחשב, ולא חשוב איזה מחשב מדובר, הוא בסופו של דבר רובוט. הוא יותר עקשן ממך ובמקרים רבים אם הוא מציג משהו שלא אמור להיות כך, התקלה היא מהצד שלך. ויכוחים לא יעזרו פה (תנסה להתווכח עם מחשב, נראה לאן תגיע).
  • "חוש" לוגי. מחשבים זה לוגיקה. כשמפתחים דברים, צריכים לעיתים לדמיין איך דברים יתבצעו, אלו חלקים צריך לכתוב ואיך הדברים משתלבים.

אחד הדברים שבגללו אנשים רבים לא ניגשים ללמוד תחומי היי-טק הוא החשש עקב אי הכרת התחום מהעבר. איך אמר לי מישהו "חץ, לך יש יותר מ-20 שנה נסיון, לי יש אפס נסיון", והתשובה שלי אליו היא שברוב הדברים זה פשוט לא רלוונטי. יש דברים בסיסיים שצריך ללמוד, כמו מה-זה רשת תקשורת, מושגי מחשב בסיסיים וכו', עניין שיכול לקחת בין כמה שעות לכמה ימים, אבל אם יבוא מישהו כמו אותו בחור לעיל ללמוד לדוגמא Javascript ואני אבוא ללמוד Javascript, ההבדל בינינו יהיה מזערי – כי אני לא פיתחתי כלום בעבר ב-Javascript ולא למדתי את השפה. כשאני התחלתי לעבוד בתחום, מערכת הקבצים ברשתות היתה Novell Netware 2.11 ורשתות התקשורת היו מבוססות Token Ring. מבלי להיכנס להסברים על מה זה – נאמר שאף אחד כיום לא משתמש באף טכנולוגיה כזו.

לכן חשוב לזכור: בתחומים רבים שאינם היי-טק, כמות העובדים תרד לטובת רובוטיקה ואוטומציה. בתחום ההיי-טק לעומת זאת (בכל הקשור לפתוח) הדברים הפוכים. כל עוד אותו אדם מוכן להשקיע בעצמו, וללמוד טכנולוגיות חדשות בזמנו החופשי – תמיד יהיה מי שירצה להעסיק אותו והוא יוכל לקבל גם שכר יותר גבוה, ולגבי נסיון – כתבתי פוסט קודם על כך כאן.

לסיכום: האוטומציה והרובוטיקה בדרך לכאן. זה לא שאלה של "אם" אלא מתי ואפשר להסתכל במקומות רבים ולראות שזה נכנס לשוק. יש לא מעט אנשים מוכשרים שיכולים למצוא את עצמם בתחום ההיי-טק, לו רק יפסיקו לפחד מכל מיני שטויות שאמרו להם. נכון, זה שתלמד פיתוח ומחשבים לא אומר שכשתסיים את הלימוד (עצמי/קורס) המעסיקים ישמחו להתחיל איתך עם משכורת של 10K, אבל גם תינוק מתחיל בזחילה, ממשיך להליכה על 4 ולאט לאט מתחיל ללכת על 2. סבלנות, התמדה, התנסות בבית או במקומות אחרים – ואתה יכול בהחלט להצליח.

אשמח אם תוכלו לשתף פוסט זה עם חברים שאתם חושבים שהיי-טק ופיתוח יכול להתאים להם.

קצת על שדרוג מכונות תעשיתיות

בשנים האחרונות, בכל חברה שיש בה מחשבים, הגיע הצורך לשדרג מערכות הפעלה עקב הפסקת תמיכה מצד היצרן. המקרים הכי ידועים הם כמובן מערכות ההפעלה של מיקרוסופט, הן ה-Windows Server והן Windows לדסקטופ. ברוב המקרים השדרוג אינו מסובך – צריך לוודא שהאפליקציות הקיימות תואמות למערכת החדשה (או שיש גרסאות חדשות שירוצו ויתמכו במערכת החדשה), ושיש דרייברים לציוד שנמצא במכונה. אחרי שבדקנו ניתן להריץ את השדרוג ישירות מהמערכת הקיימת או להתקין את הדברים מחדש. כמעט כל איש IT מכיר את התרגול הזה.

אבל כשזה מגיע למכונות יצור, לא מומלץ ממש לבצע את הדברים לעיל.

בין אם מדובר במחשב שנמצא במפעל שמפעיל רובוט/ים, בין אם מדובר בכספומט ובין אם מדובר בכל מערכת סגורה ללקוח שרכש את המערכת – אותו מחשב לא נבנה עבור שדרוג. אני לא מכיר שום יצרן מכונות שיענה לך במייל "סבבה, שדרג ל-Windows 10, אין בעיה" וזאת מהסיבה הפשוטה שברוב מוחלט של המקרים, מותקנות במערכת ההפעלה שבמחשב מספר אפליקציות ומספר דרייברים (תלוי בציוד שאליו מחובר המחשב) שניבנו עבור אותה מערכת הפעלה ישנה ומה שהותקן כלל לא נוסה על מערכת הפעלה חדשה. יותר מכך, במקרים רבים הדרייברים של הציודים המחוברים במחשב לא יעבדו ב-Windows 10 (תצורת הדרייברים שונה מהותית בין Windows XP/7 לבין WIndows 8/10).

ליצרנים הסיטואציה הזו היא דווקא דבר מבורך, עוד דרך להרוויח מהלקוח. רוצה שהמחשב של מכונת היצור ירוץ עם Windows 10? בשמחה! שלם כך וכך עשרות אלפי שקלים ותקבל מחשב חדש עם ציוד/כרטיסים חדשים שמריץ Windows 10 ואת התוכנה הקניינית.

יש כל מיני אנשים שתמיד יציעו הצעות שונות על מנת להתגבר על המכשול ולא לשלם את הסכומים הגבוהים שהיצרן מבקש, זה בעייתי מכמה סיבות:

  • הרצה של המערכת הישנה כ-VM בתוך המחשב התעשייתי שיריץ Windows 10: רעיון נחמד אבל בעייתי במיוחד אם המחשב מחובר עם כרטיסים שונים לרובוטים. מה לעשות, Windows לא מאפשר מיפוי של כרטיסים אל מערכת הפעלה וירטואלית (תאשימו את מיקרוסופט, בלינוקס זה דווקא עובד) וגם אם תנסו להתקין לינוקס עם VM של מערכת ההפעלה החדשה, זה לא אומר שזה יעבוד כי מעבדים ישנים אינם כוללים תמיכה של VT-D, מה שאומר שברגע שתפעילו את ה-VM, המכונה הפיזית תאפס את עצמה (אין תקשורת DMA טובה).
  • התקנה של Windows 10 והרצה במצב Compatibility: גם זה רעיון נחמד, אבל לא בטוח שהציוד במחשב נתמך בכלל ב-Windows 10 (נסו את זה עם כרטיסי MOXA ישנים לדוגמא או עם כרטיסי FPGA מלפני 2005, ותקללו כל רגע שהחלטתם להכניס את הראש לצרה הזו), מה גם שבאותו רגע שתעשו זאת – יש מצב שאתם מבטלים את חוזה האחריות והתמיכה מצד היצרן.
  • העברת כרטיסים מהמחשב שהוא חלק ממכונת היצור לשרת והרצת VM תחת ESXI: גם זה רעיון נחמד, אבל ברגע שתפעילו את ה-VM, יש מצב שהשרת או יתקע או יתאפס לגמרי (הכרטיסים לא יודעים לתמוך ב-IOMMU ומכיוון ש-VM מנסה לאפס את הכרטיס ב-Boot, הכרטיס או יסרב ואז יכול להתבצע Reset או פשוט להתקע).

לכן בדרך כלל מומלץ לא לנסות להחליף מערכת הפעלה למערכות יצור/כספומטים או כל מחשב שנקנה כחלק ממערכת יצור. גם אם השדרוג יצליח, יכול להיות שאתם תחסלו את האחריות על הציוד. נסו לשדרג בתוך מערכת ההפעלה את הטלאים שיצרן מערכת ההפעלה שיחרר וכמובן לבודד את המערכות משאר הרשת (לא להסתפק בהגדרות VLAN אלא הפרדה פיזית, לא ממש מסובך להאקרים מקצועיים לפרוץ לנתבים ומתגים!)

על מנת להימנע מהבעיות לעתיד, חשוב לדרוש את אחד הדברים הבאים:

  • אם המערכת מגיעה רק עם Windows והיצרן לא מאפשר בחירת מערכת הפעלה אחרת (לינוקס) – תוודאו שזו גירסת Windows Embedded (רשימה נוכחית של גרסאות – כאן). גרסאות אלו מקבלות שדרוגים ותיקונים במשך זמן רב ובדרך כלל העדכונים והתיקונים מגיעים מיצרן המכונה, לא דרך מערכת WSUS או Windows Update.
  • אם אפשר – עדיף לינוקס. היתרון בלינוקס הוא בכך שניתן גם להחליף להפצה מודרנית אחרי כמה שנים ולשמור על תאימות בינארית גם עשור אחורה. יש כמובן מגבלות לשדרוגים כאלו אם מדובר לדוגמא בדרייבר 32 ביט או דרייבר שקומפל רק לגירסה מסויימת של קרנל ואין קוד מקור לו.

לסיכום: למרות שהמכונות הללו נראים כמו עוד מכונת דסקטופ עם ציוד יחודי שמחובר אליה כך שאין-שום-בעיה לשדרג ל-WIndows 10 – אני ממליץ להימנע מהרפתקאות מיותרות. מכונת יצור מושבתת אומר הפסד כספי ניכר והיצרנים מבטלים אחריות במהירות אם יש להם אפילו חשד קל שמישהו "שיחק" עם המערכת. עדכנו גירסה נוכחית, והפרידו רשתות ברמה הפיזית. הבוס מתעקש על Windows 10? היצרן ישמח לספר לכם על הגירסה החדשה של התוכנה שלהם שתוכלו לקבל יחד עם Windows 10 ומחשב חדש – במחיר "מפתיע".

חושבים לרכוש מחשבי דסקטופ חדשים לחברה?

אחד המצבים הטובים בחברות זה המצב שצריך לרכוש ציוד נוסף, בין אם זה שרתים, מחשבי דסקטופ, מדפסות וכו'. כשצריכים לרכוש – זה סימן שהחברה גודלת, פורחת, וזה מצב שכל הנהלה מעוניינת בו.

במצבים כאלו, כשצריכים לדוגמא לרכוש מחשבים נוספים עבור העובדים (ולא מעוניינים בפתרונות VDI מכל מיני סיבות), מתחילות לצוץ השאלות. כן, במחלקת ה-IT יודעים בערך את ההבדלים בין המעבדים השונים של אינטל, ויותר מכך – את ההבדלים בין דגמי הדסקטופ השונים של היצרנים השונים. גם אם החלטתם לעשות לעצמכם חיים קלים וללכת עם יצרן ספציפי מסוים – בדרך כלל יהיו לו כמה דגמים ולכל דגם יש מספר אפשרויות. נוסיף את העובדה שחברות ומוסדות גדולים לא יפנו למישהו מסוים לבקש הצעת מחיר לעשרות מחשבים אלא יוציאו מכרז ואז המחליטים יתקלו במבול הצעות שקשה לדעת מה באמת הצעה שווה (אם מסתכלים לא רק על שורת המחיר) – ונקבל סלט של מידע שמתוכו צריך לבחור את ההצעה הזוכה.

כאחד שמוכר שרותי יעוץ לחברות (אני מקבל את ההצעות שהחברה קיבלה ועוזר להם להחליט במי לבחור ומה האלטרנטיבות) בנושא, רציתי לשתף את הקוראים בחלק מהתהליך, ספציפית – בחלק הראשון, החלק שהחברה כותבת מסמך מכרז ובו היא מפרטת מה היא רוצה שיהיה במחשב.

לכאורה, הדבר נשמע קל. תן לי מעבד בינוני (נניח i5), כ-8 ג'יגה זכרון, דיסק קשיח מכני או SSD קטן, חיבור רשת ומסכים – וכל השאר זה בונוס אופציונאלי. קל, לא? אז זהו. שלא. האמינו לי, לפני מספר שנים היתה חברה גדולה שעשתה בדיוק כך ולאחר כשנה הם היו צריכים לרכוש חצי מהמחשבים מחדש (כי המחשבים שהם קנו לא היו ניתנים לשדרוג).

נתחיל בקהל היעד. מי הם המשתמשים שהולכים להשתמש? רבים לדוגמא מאחדים את הדרישות נניח של הנהלת החשבונות ושל המחלקה המשפטית וזו טעות. עורכי הדין והעובדים במחלקה המשפטית, בדרך כלל ישתמשו באופיס ודפדפן ואולי תוכנה משפטית כלשהי. לעומת זאת בהנהלת חשבונות משתמשים במספר תוכנות במקביל ולכן צריכת הזכרון של מחשבים בהנח"ש היא יותר גדולה ושם כדאי להכניס 16 ג'יגהבייט, בזמן שבמחלקה המשפטית בד"כ אפשר להסתפק ב-8 ג'יגהבייט. יהיו כאלו שיחליטו שכל המכונות יהיו עם 16 ג'יגהבייט זכרון, אולם כאן כדאי לדעת כי זכרון DDR4 הוא יקר (המחיר אמור לרדת לפי התחזיות ברבעון הראשון של 2019, אך אף אחד לא ערב לכך) ומשפיע מאוד על מחיר המכונה.

לכן, כדאי לבדוק מי אלו שהולכים להשתמש במחשבים ולהפריד את המפרט או להשקיע כסף במפרט קצת יותר גבוה. מפתחים צריכים מכונות יותר חזקות ממה שמחלקות הבירוקרטיות השונות צריכות.

מעבדים: כולם מכירים את המעבדים של אינטל (i3,i5,i7) אך לאינטל יש גם תתי דגמים למעבדים השונים. הדגמים שציינתי, אם יש להם בסוף U לדוגמא, כמות הליבות היא כמחצית ממעבד ללא האות U, והם נמצאים במחשבים היותר קטנים (מה שנקרא SFF) אך הם אינם יותר זולים (תתפלאו, במקרים רבים הם יותר יקרים מהמעבדים ללא האות U). בל נשכח שמחירי המעבדים במחצית השנה האחרונה עלו בממוצע בכ-20%.

נקודה חשובה לציין: במחשבי ה-SFF המעבדים יעבדו בערך במחצית המהירות של מעבדים רגילים הואיל והקירור במקרים רבים הוא פאסיבי או עם מאוורר קטן (החלפה של המאוורר לא תעזור הואיל וזה קשור למעבד, לא לקירור)
אפשרות שתמיד קיימת לכם – היא לבחון את מעבדי AMD. בדרך כלל המחיר שלהם נמוך בכ-400-600 שקל מהמעבד המקביל של אינטל מבלי לספוג הנחתת ביצועים רצינית (הבדלי הביצועים נעים בכ-5-9% לטובת אינטל) כך שניתן לקבל הנחה רצינית פר מכונה. בנוסף, מקבלים גם ניהול מרחוק שבנוי בתוך המעבד לטובת התמיכה הטכנית הפנימית בחברה (כמו ה-vPro של אינטל).

זכרון: בעקרון המינימום המומלץ כיום הוא 8 ג'יגהבייט לפקידות, ו-16 ג'יגהבייט לשאר (למפתחים מומלץ 32 ג'יגהבייט). מהירות הזכרון המינימלית המומלצת היא 2666 מגהרץ וחשוב מאוד: הזכרון אמור להגיע בזוגות, כלומר אם אנחנו מזמינים מכונה עם 8 ג'יגהבייט של זכרון, שזה יגיע ב-2 מקלות של 4 ולא במקל אחד של 8 ג'יגהבייט, אחרת סתם מפסידים ביצועים.

דיסק קשיח: ברוב המקרים מומלץ לקחת SSD, הואיל ודיסק קשיח זול פחות אמין מ-SSD מהדור הנוכחי. המינימום המומלץ: 250 ג'יגהבייט אבל עדיף לשקול את גרסאות ה-500 ג'יגהבייט, בהתאם למחיר שיתנו לכם.

כרטיסים גרפיים ומסכים: ברוב המקרים המחשבים שתרכשו כבר כוללים פתרון גרפי או במעבד או ככרטיס במחשב. אם אלו מחשבים חדשים ואתם הולכים לרכוש איתם מסכים, ריכשו מסכים עם חיבור Display Port שהוא חיבור הרבה יותר אמין מ-VGA או DVI וכל המסכים כיום תומכים בו. ככלל, מחירי המסכים ירדו (גם בארץ) וניתן להשיג גם מסכים שהם יותר מ-20 אינטש במחיר זול מאוד ולכן מומלץ לחשוב על הוצאת רכישת מסכים במכרז נפרד.

שרות ותמיכה: בדרך כלל את החלק הזה אתם תקבלו מהיצרן המחשב (ולא מהחברה שמשווקת לכם את המחשבים), אבל חשוב לציין בחוזה שלכם שמורה הזכות לשדרג את המחשב (זכרון, דיסק, הוספת כרטיס) מבלי שהאחריות תתבטל.

אלו הם כללי האצבע העיקריים. כל חברה כמובן יכולה להוסיף עוד כללים שהיא מעוניינת, אבל לאחר קבלת ההצעות חשוב לבדוק מה המפרט שאתם מקבלים. יהיו מקרים שתקבלו 2 הצעות מחיר ממשווקים שונים, שתי ההצעות ידברו על אותו דגם ובכל זאת יהיה הפרש מחיר ניכר וצריך לראות מדוע יש הפרש ומה בדיוק כל ציוד שאתם מקבלים באותו דגם מחשב.

לסיכום: חשוב לשים לב מה אתם רוצים לרכוש לפני שאתם מוציאים מכרז. אפשר ורצוי להפריד סוגי מחשבים אם אתם צריכים מחשבים ל-2 מחלקות שונות כאשר כל אחת צריכה מפרט שונה, ולא מומלץ ללכת על ה-Low Bottom, במיוחד שמחשבים אלו אמורים לשרת את המשתמשים במשך 4+ שנים. אם יש לכם שאלות, אפשר ליצור קשר.

על בחירת מחשב תעשייתי/מוקשח

לא מעט חברות וסטארטאפים בארץ ובעולם עובדים על פתרונות מחשוב המיועדים לעבוד באזורים מאתגרים, זה יכול להיות ברכב, בפס יצור, בשטחים פתוחים וחשופים לפגעי מזג האויר ועוד. במקרים כאלו – כל PC "רגיל" מיצרן מחשבים מוכר או בבניה עצמית לא ממש יתאים.

כאדם שנותן שרות יעוץ לדברים הללו, אני מקבל מדי פעם פניות בהם הפונה מבקש שאתן לו שם דגם כדי שהוא יוכל לקנות ולהתקין. הבעיה? זה לא עובד כך. יש כמה נקודות שחשוב לקחת בחשבון:

  • איוורור – רבים חושבים ש-PC עם קירור פאסיבי הוא פתרון מעולה שלא מצריך קירור. למען האמת, זו טעות נפוצה. קירור פאסיבי עם צלעות קירור פנימיים או חיצוניים יכול לקרר עד גבול מסוים, ואם לא יהיה איזה פתרון איוורור כלול – ה-PC פשוט יאיט את הביצועים עד לכיבוי עצמי.

ברכבים לדוגמא, כשהחלק יושב בסביבת המנוע, פתרון קירור רציני הוא חובה. קחו לדוגמא את הלוח של nVidia Drive PX2. רואים את 4 המעבדים? תנסו להפעיל את המערכת ללא איוורור ותראו את המערכת נכבית תוך שניות ספורות. במקרה של הלוח הזה, הפתרון קירור יחד עם הלוח נראה כך (התמונה עם לוח מהגירסה הקודמת):

  • סוג מעבד: במקרים של מחשבים תעשייתיים, את סוג המעבד יש לקבוע בהתאם לעבודה שאותו מחשב אמור לבצע. אין שום סיבה לרכוש i7 אם המחשב מבצע עבודה שמעבד עם ביצועים נמוכים יותר יוכל לעשות מבלי לפגוע בביצועים. בניגוד לדסקטופ, כאן בהחלט מומלץ גם לשקול מעבדים מבוססי ARM, מעבדי ATOM של אינטל, או EPYC Embedded של AMD.
  • חיבור ציוד עם USB: חיבור ציודים עם USB הוא בעייתי. בניגוד לחיבורים כמו VGA או DVI או Display Port שכוללים ברגים או מנגנון לנעילת החיבור, USB הוא לא החיבור הכי יציב, ולכן אם חייבים לחבר ציוד בעזרת USB, יש צורך לדאוג לפתרון בולם זעזועים מחוץ למחשב. ללא פתרון לזעזועים, המערכת תדווח בזמן עבודה על חיבור/ניתוק ציודים באופן תכוף.
  • אמצעי אחסון: לא מומלץ להשתמש בדיסקים מכניים. הדיסקים המכניים כוללים בתוכם בולם זעזועים, אבל אם הפתרון מצריך נסיעות בדרכים או עמידה בתנאים קיצוניים הכוללים תנועה, פתרון הבולם זעזועים הפנימי לא תמיד יפעל טוב (הבולם זעזועים מתאים למקרים של נפילה פיזית פתאומית אחת לזמן רב, לא כל מספר דקות). בעבר ההמלצה היתה להשתמש ב-SATADOM (שהוא בעצם Flash Disk שנכנס ישירות לתוך חיבור SATA ומצריך חיבור חשמל על לוח האם), אולם כיום מומלץ להשתמש ב-SSD בחיבור M.2 הכולל 2 ברגים לחיזוק החיבור. M.2 הרבה יותר אמין ועומד בכבוד גם בזעזועים על טרקטורים.
  • שימוש בכרטיסי PCIe: אין בעיה להכניס כרטיסי PCIe (יש מעט דגמים של מחשבים תעשייתיים המאפשרים הכנסת כרטיסי PCIe) בפתרונות הללו, אולם מומלץ אם אפשר – לחפש כרטיסי Mini PCIe עם אותה פונקציונאליות. כמו ב-M.2, הפתרון מוברג ומוחזק בצורה יותר טובה.
  • שימוש במאווררים: רוב המחשבים התעשייתיים הם מחשבים שקטים, ודרישת השקט מגיעה במקרים רבים מהלקוחות וכך יצרני אותם מחשבים עושים הכל על מנת שהמחשב יהיה שקט. יחד עם זאת, יש לעיתים צורך (בהתאם לתצורה) להחליף את המאווררים הכלולים במאווררים אחרים. הדבר האחרון שמומלץ הוא להשתמש במאווררים רגילים שעולים 30 שקל. יש צורך לבדוק את כמות ה-RPM וה-CFM ואז לרכוש את המאווררים המתאימים או לבקש מהיצרן מאווררים אחרים או המלצות על מאווררים אחרים. מאווררים שאינם תואמים עלולים לגרום לנזק למחשב.

לסיכום: מחשבים תעשייתיים אינם מחשבים זולים, ולא מומלץ לקפוץ על דגמים שהמליץ משווק כלשהו לרכוש ולהאמין להבטחות. ראיתי כבר מספר מקרים שבהם חברה רכשה מחשבים תעשייתיים אך יש בתוכם באגים ב-BIOS/UEFI, או שהבטיחו שהם יכולים לבצע מטלות מסויימות והם לא יכולים לבצע וכו' וכו'. חשוב לקחת יעוץ, לתת מידע מדויק והדגמה מה צריך לרוץ ואיך, שהיועץ ימדוד עומסים ורק לאחר קבלת כל הנתונים – שיתן המלצה על מחשב זה או אחר שמתאים לצרכיכם.

על לאפטופים וטריקים מכוערים

כאחד שמתעסק לא מעט בחומרה, יוצא לי מדי פעם "לרחרח" בתחומי מחשבים אישיים, והרכיבים הכלולים בתוכו. התחום שלי בכל מה שמגיע לחומרה יותר קשור לשרתים, סטורג' וכו' – אבל איך אומרים "הסקרנות הרגה את החתול" ומדי פעם אני נתקל בכל מיני טריקים שיצרניות מחשבים מבצעות – על מנת לגרום ללקוחתיהם לשלם, ולשלם הרבה, גם אם ללקוחות יש אחריות. בפוסט זה אציג מס' נקודות לקוראים.

החברה הראשונה והראשית עם הטריקים הנבזיים הללו היא אפל. אפל תמיד טענה שהיא "מגנה" על הלקוחות מחלקים "מזוייפים" בכל הנוגע לתיקון מחשבים אישיים, אולם זהו שקר. לכו לכל טכנאי מחשבים עצמאי שמתקן מחשבי אפל ותראו שכל החלקים המורכבים ע"י הטכנאי אינם מזוייפים. במקרים רבים הרכיבים שמותקנים ע"י הטכנאי במחשב התקול הן רכיבים ממחשבי מק שפורקו מאותו דגם שהבאתם לטכנאי לתיקון. בכל גירסת מקבוק/מקבוק-אייר וכו' אפל עושה שינויים על מנת להקשות על הטכנאים החיצוניים (שאינם "מורשים" ע"י אפל – אצל טכנאי "מורשה" התיקון אם הוא אינו במסגרת האחריות [ותיכף אגיע לכך] יהיה יותר יקר ויותר ארוך כי אפל פשוט לא מאפשרת לטכנאים לקנות מלאי גדול של חלקים שמא הם ימכרו בשוק לטכנאים אחרים). אפל בעבר שינתה תושבת SSD מספר פעמים עד שהם החליטו שלעזאזל התושבת, מלחימים ישר את רכיבי ה-Flash, כך שאם יש תקלה בלוח אם – הלך לך כל המידע.

אני משער שקהל גדול של משתמשי מק יאמר ש"לי יש אחריות עם Apple Care, אפל מתקנים לי ללא תשלום". אז תרשו לי להציג משהו.

לפנינו מחשב מקבוק ישן (2010). רואים את העיגולים באדום? אלו חיישני לחות. כשטכנאי רשמי נציג היבואן של אפל פותח מחשב ורואה את החיישנים האלו בצבע אדום (כמו בתמונה משמאל) – הוא יפסול מיידית את האחריות בתואנה שנכנס מים למחשב. לא חשוב כמה תנסו לשכנע שמעולם לא הנחתם ולו טיפת מים אחת ליד המחשב – זה לא יעזור, הוא מבחינתו יחשוב ששפכתם (בטעות) כוס מים על המחשב. מה שלא מספרים לכם, שהחיישנים האלו כה רגישים, שגם לחות באוויר משפיעה עליהם, כך שאם המק היקר שלכם היה חשוף בחדר חם ולא מאוורר – יש מצב שהחיישנים שלכם במחשב כבר אדומים ולכן האחריות עליהם – עפה. כל תיקון של מק כזה תעלה לכם בין מאות לאלפי דולרים אצל היבואן הרשמי, וזה ששילמתם על Apple Care לא יעניין אף אחד.

רוצים לראות דוגמא? הסתכלו בקליפ הבא:

אז אוקיי, אם תיתקלו בבעיה כזו, תפנו לטכנאי חיצוני. לא ביג דיל, נכון? אז זהו, שכאן אפל הכינה לכם הפתעה שנקראת שבב T2. אפל מתגאה בכך שהשבב החדש נועד לשמור בצורה מוצפנת על טביעת האצבע שלכם כדי שאם מחשבכם יגנב, לא ניתן יהיה לעשות בו שימוש או לגנוב כספים דרכו עם טביעת האצבע המאוחסנת (בהצפנה) בשבב. מה שאפל לא מספרת לכם שהם הוסיפו "תכונה" חדשה נוספת: בתוך אותו שבב T2, אפל מקודדת עתה מספרים סידוריים של כל הציוד שקיים בתוך המק, החל מבקר המקלדת, הפאנל תצוגה, מעבד גרפי, CPU וכו' – והכל מאוחסן בתוך ה-T2. התקלקל לכם המק והלכתם לטכנאי חיצוני? הטכנאי יוכל להחליף את החלק התקול, אולם המחשב פשוט לא יעבוד מכיוון שהמספר הסידורי של אותו חלק שונה ממה שמאוחסן על ה-T2, והדרך היחידה (כרגע) לטפל בכך היא ע"י תוכנה סגורה שאפל לא נותנת לאף אחד – שיודעת לעדכן את ה-T2 ובכך לאפשר למחשב לעבוד מחדש. במילים אחרות: אם טכנאי מחשבים יאמר לכם שתיקון התקלה (עד לאחרונה) מחירו 800 שקל ואפל דורשים 2500 שקל – תצטרכו לפנות לאפל ולשלם את המחיר המופרז, רק בגלל ה-T2.

אפל היא לא החברה היחידה שנוקטת בשיטות הללו. מיקרוסופט לדוגמא נוקטת בשיטות פחות או יותר זהות עם מחשבי ה-Surface וישנן עוד חברות שנוקטות בכך.

לכן, אם אתם רוצים לרכוש בחברה שאותם עובדים (או לעצמכם) מחשב נייד, כדאי יהיה לשים לב לדברים הבאים:

  • בארץ אצל יבואני מחשבים (או חברות שנותנות שרותי טכנאות עבורן אותן יבואניות) – בקושי משתמשים במלחם. בדרך כלל מחליפים את החלק כולו, ולכן הדבר הראשון שכדאי לבדוק לפני קניית דגם ספציפי של מחשב – זה לחפש צילום לוח אם שלו ולראות שה-SSD הוא שליף (בין בגירסת מקלון או בגירסת דיסק 2.5 אינטש). בלי זה – כל תקלה תבטיח שהמידע שיש לכם במחשב הנייד – אבד.
  • ודאו שניתן להרחיב זכרון במחשב. הזכרון במחשבים ניידים אינו ECC ויכולים לקרות בו תקלות, ושוב – אם הזכרון מולחם ולא ניתן לשלוף את ה-SSD – המידע שלכם יעלם.
  • אם אתם קונים כמות גדולה של מחשבים ניידים עבור משתמשים שונים בחברה, תנסו לקחת אחד מהם ולהריץ עליו עבודות ש"חונקות" את ה-CPU ובסיום העבודה תבדקו בעזרת מכשיר מודד חום את הטמפרטורות בצד הקדמי (היכן שהמקלדת). אם הטמפרטורה מגיעה ל-50+ מעלות, חפשו דגם אחר – ההגנות הטרמיות במחשבים ניידים מסויימים אינן אחידות ויכול להיות שרכיבים מסויימים ישרפו לאחר עבודה מאומצת כל פעם לאחר מספר חודשים.
  • תבדקו סקירות עצמאיות של המחשבים הניידים שאתם רוצים לרכוש, לא רק את ניירות השיווק של היבואן.

לסיכום: חברות סטארט אפ רבות וחברות נוספות רוכשות מחשבים ניידים רבים עקב צרכים שונים ובדרך כלל הם גם דואגות לכיסוי אחריות מהיבואן/מפיץ/משווק. יחד עם זאת, יש לא מעט "נקודות אפורות" שטכנאי של היבואן/מפיץ/משווק יאשים אתכם (על לא עוול בכפכם) שאתם אשמים ולפיכך האחריות פג תוקפה ועליכם לשלם מחיר מפולפל כדי להחזיר את המחשב לחיים. כדאי שתמיד יהיה לכם מס' טלפון של טכנאי או חברת מחשבים עצמאית שיכולה לתקן בעצמה את המחשבים – שיהיה, למקרה וחס ושלום מגיע מקרה כזה.

על PLX, שרתים מיוחדים ומחשבים תעשייתיים

בתחום ה-IT, רוב האנשים מכירים בד"כ מספר סוגי מחשבים. יש את הלאפטופים והדסקטופים, ויש כמובן את השרתים. ברוב המקרים חברות יקנו את השרתים והדסקטופים מיבואן או מפיץ של יצרן מחשבים זה או אחר מתוך רשימת דגמים שקיימים בארץ ויסגרו עניין.

כיום יש בחלק קטן מהמקרים דרישות לשרתים שונים. אחד הפופולריים לדוגמא הוא שרת שיכול לקבל כמה שיותר GPU לצרכי Deep Learning או AI. ברוב השרתים מהיצרנים הידועים ניתן להכניס בין 1 ל-4 כרטיסי GPU. מדוע זה נעצר ב-4 GPU? הרי תמיד אפשר לבנות שרת בגודל 3U ולדחוף בו עד 8 GPU בקלות (ואם מתאמצים – ויש כמה דגמים כאלו בשוק – גם 10 GPU). הסיבה לכך (לדעתי) היא המחשבה של רוב היצרנים שאם אתה רוצה לדחוף 8 כרטיסי GPU – עדיף שתקנה 2 שרתים שבכל אחד מהם יהיה 4 כרטיסי GPU. השיטה הזו עובדת מעולה על רוב החברות, אבל ממש לא עובדת על חברות ענן.

חברות ענן משתמשות בטכנולוגיה שונה שרוב החברות בארץ לא מכירות, ולכן אולי זו הזדמנות טובה להכיר מה זה PCI Switching (לרוב זה נקרא גם PLX על שם החברה שהמציאה זאת, למרות שיש חברות נוספות שמציעות אותו דבר).

תכירו את השרת הבא: 3U8G-C612 מחברת Asrock Rack (לחצו להגדלה):

כפי שאתם יכולים לראות, השרת נראה מעט .. מוזר. לא רואים את ספקי הכח (הם נמצאים מתחת ללוח האם, יש 4 ספקי כח אימתניים), והמאווררים נמצאים באמצע, לא בחלק השמאלי כמו רוב השרתים. כמו שאנחנו רואים, יש לנו 8 כרטיסי GPU.

מי שיציץ במפרט הכללי של מעבדי Xeon SP, יגלה שיש לנו בכל מעבד עד 48 נתיבי PCIe, כלומר יש לנו סה"כ (ברוטו) 96 נתיבים. לעומת זאת יש לנו 8 כרטיסי GPU שכל אחד מהם משתמש ב-16 נתיבי PCIe. חישוב פשוט של 8 כפול 16 שווה 128, אבל אין לנו 128 נתיבים, שלא לדבר על כך שכל פיפס דורש מס' נתיבי PCIe: ה-Chipset דורש 4, כרטיס רשת 10 ג'יגה דורש בממוצע 8, בקר ה-RAID דורש גם 8, ויש עוד כמה ציודים שגם הם דורשים מס' נתיבי PCIe.

אז איך ניתן לכולם וגם נספק 128 נתיבי PCIe לכל הכרטיסים?

לשם כך ישנה טכנולוגיה שנקראת PCIe Switching או כפי שהיא יותר מוכרת בתעשיה: PLX.

מה שה-PLX עושה בעצם, הוא יוצר מעין "מתג" בין מספר תושבות PCIe, ובכל פעם הוא מעביר למערכת מידע מכרטיס אחר. כך לדוגמא ישנם דגמים שיודעים לעשות סימולציה של 2 או 4 תושבות PCIe X16 ואותו PLX ממתג בין ארבעתם ומעביר את כל הנתונים הלוך וחזור בין המעבד לכרטיסים, כל זאת בשעה שהמערכת עצמה מודעת לכך שיש 4 כרטיסים (נניח) אבל המעבד מקבל כל פעם נתונים מכרטיס אחד. לשיטה הזו יש יתרון עצום בכך שאפשר להכניס הרבה יותר ציוד במחשב, אם כי המחיר שלה היא איבד מועט של מהירות (בסביבות ה-50-80 ננושניות).

שיטת ה-PCI Switching גם עובדת חיצונית. נניח ויש לנו מערכת vSphere עם מספר שרתים ואנחנו צריכים לתת למספר מכונות VM כרטיס GPU יעודי. אם נתקין GPU בשרת פיזי שמריץ vSphere לא תהיה לנו אפשרות לעשות Migration של המכונה לשרת אחר או Fault Tolerance. עם PLX לעומת זאת, אנחנו יכולים להקים מכונה כמו בתמונה לעיל, ולמפות בעזרת ציוד PCI Switching (שיושב "באמצע" בין השרת לשרתי ה-vSphere – כולל כבלים כמו SAS HD בין הציודים לשרתים) כרטיס ספציפי ל-VM ואנחנו יכולים להעביר ב-Live את הציוד בין מכונות ה-VM. (אגב, לאלו שחושבים לאמץ את הטכנולוגיה – היא יקרה, מאוד!)

כך, בקרוב, השרתים החדשים מבית DELL, Cisco ו-HPE יאפשרו ללקוחות להכניס בכל תושבות הדיסקים – SSD NVME. כל NVME דורש 4 נתיבי PCIe כך שאם אנחנו יכולים להכניס 24 דיסקים SSD NVME, נצטרך 96 נתיבים שאותם ב"טבעי" אין לנו ולכן ב-Backplane של השרת יהיו 2 שבבי PLX שישתמשו ב-32 נתיבי PCIe ואת זה אין שום בעיה ל-PCIe לתת. אגב, אינטל מאפשרת עד 96 נתיבי PCIe ו-AMD נותנת .. 128 נתיבים. יום אחד אולי אצליח להבין מדוע אינטל כה "חוסכת" נתיבי PCIe… אגב: שרתים מבית SuperMicro, Tyan, ASRock Rack כוללים כבר פתרון כזה מזה שנתיים וחצי…

משרתים נעבור למחשבים תעשיתיים. אלו מחשבים שאמורים לעמוד בתנאים קיצוניים של רעידות, חום קיצוני (עד 60 מעלות בזמן עבודה). בחלק מהמקרים המחשב, כשפותחים אותו, נראה כמו PC רגיל, ובחלק מהמקרים המחשב מורכב מלוח אם שהוא כמעט ריק ויש בו תושבת אחת ארוכה ועוד תושבות PCIe X16 ו-PCIe X8. המחשב עצמו יושב ב-90 מעלות אנכית בתושבת הארוכה (שמזכירה תושבת Riser בשרתים) והציודים מתחברים לאותו לוח אם. אחת הטעויות הנפוצות שיבואנים לא מודעים (וחלק מחברות האינטגרציה לא מודעות) היא שפתרון שאינו כולל PLX הוא מוגבל. ברוב המקרים במחשבים תעשייתיים יש מעבד i5 או i7 או Xeon E3 מכילים כמות קטנה של נתיבי PCIe! כך לדוגמא אם מכניסים GPU אז הוא משתמש ב-16 נתיבים ומעבד כמו Xeon E3-1585 v5 מגיע עם .. 16 נתיבים בלבד. אם לא מכניסים GPU, אז אנחנו יכולים להכניס 2 כרטיסים שמשתמשים כל אחד מהם ב-8 נתיבים או כרטיס של 8 נתיבים וכרטיס של 4 נתיבי PCIe, כך שאם בונים מחשב תעשייתי עם ציוד רב שצריך להתחבר אליו (GPU, בקרים – לא ב-RS232, חיבורי USB, חיבורים קנייניים וכו') אז חובה לחפש פתרון שכולל PCIe Switching.

לסיכום: ישנם תצורות נוספות של שרתים שיכולים לסייע לנו בכל מיני דרכים, שיצרני ציוד רגילים לא תמיד מוכרים. אם אנחנו רוכשים ציוד שאנחנו צריכים להכניס אליו ציודים רבים נוספים, חשוב לבדוק אם יש בו פתרון PCIe Switching, אחרת המחשב אפילו לא יפעל. הטכנולוגיה הזו  גם יכולה לסייע כשיש לנו צורך לחבר ציודים מסויימים כמו SSD NVME או GPU ממכונה יעודית אחת לשרתים אחרים מבלי שנצטרך להחליף שרתים. כדאי להתייעץ ולבדוק מה הצרכים והאם פתרונות כאלו יכולים לסייע לכם.

הבאג הקריטי במעבדי אינטל

מי שקורא חדשות טכנולוגיות בימים האחרונים בוודאי שם לב ל"רעש" על מעבדי אינטל ועל חור אבטחה מאוד רציני. בפוסט זה אנסה להסביר לאנשים בצורה כמה שפחות טכנית (מבלי להיכנס לקרביים של הבעיה) על מה מדובר, איך זה משפיע על תשתיות של חברות ומה ניתן לעשות.

נכון להרגע, אין נתונים רשמיים עד לתחילת שבוע הבא ככל הנראה – אבל ממה שכן ידוע, מדובר על באג במעבדי אינטל מהעשור האחרון.

בשביל להסביר לגבי הבאג, נתחיל בדברים בסיסיים: אפליקציות בד"כ רצות במצב שנקרא User Mode ויש מצב שהוא Protected Mode שאפליקציות רגילות לא מגיעות אליו למעט כשצריך גישה לציודים כמו דיסק, רשת, כרטיס גרפי ועוד. במצבים כאלו, בד"כ האפליקציה פונה למערכת הפעלה, מערכת ההפעלה פונה ל-Protected Mode, מבוצעים הדברים שצריך להתבצע ומיד זה חוזר ל-User Mode. זו הסיבה, אגב, שבמקרים לא מעטים על מנת לעדכן קושחה, צריך לעשות Boot ל-DOS כי מערכת ההפעלה חוסמת אפשרות גישה ישירה לציוד למעט במקרים מסויימים המורשים ע"י היצרן.

מה שהבאג מאפשר הוא שימוש בטריקים מסויימים (שעדיין לא פורסמו) על מנת לאפשר לאפליקציה זדונית (שיכולה אגב להיכתב בכל שפה) לגשת לזכרון של ה-Protected Mode לחלקים שהיא כלל לא אמורה לגשת. תחשבו שב-VM (או שרת ללא Hypervisor) אפליקציה כזו יכולה לקרוא סיסמאות, תעודות, קוד שנמצא בזכרון של תוכנות אחרות ושלל דברים נוספים שלא אמורים להיות נגישים לאפליקציה.

הבאג עצמו – הוא באג חומרה, כלומר תיקון דרך מיקרו-קוד לא אפשרי במקרים כאלו והוא משפיע על מעבדים לשרתים, דסקטופ, מחשבים ניידים וגם Appliances. בקיצור – כל מה שיש בו מעבד אינטל מהעשור האחרון בערך, חשוף – ובתרגום לאנשי IT: גשו לחווה שלכם, תסתכלו על השרתים שלכם, 90% מהם – חשופים.

בימים אלו עובדים כל יצרני מערכות ההפעלה על תיקון מערכות ההפעלה השונות והתיקון הוא די מאסיבי ונוגע בכל מה שקשור לניהול זכרון של המכונה – זה טוב, רק שהבעיה הגדולה: המחיר שתשלמו.

איזה מחיר? בביצועים. תלוי מה האפליקציות שאתם מריצים ולאיזה ציוד הם ניגשים – הביצועים ירדו בין 3 ל-30 אחוז אחרי התקנת הטלאי (הטלאי יהיה חובה בכל מערכות ההפעלה). במילים אחרות – אם אתם לדוגמא מריצים מערכת מורכבת נניח על 10 מכונות VM, אחרי התקנת הטלאי ועל מנת לקבל את אותם ביצועים – תצטרכו בין VM ל-3 VM נוספים. ישנם דברים שאינם מושפעים והם יותר קשורים למכונות דסקטופ או מחשבים ניידים כמו משחקים, קידוד וידאו ועוד מספר דברים. הפרטים יתבהרו יותר בשבוע הבא, אבל הנה דוגמאת גרף של מעבד דסקטופ חדש (משפחת CofeeLake, מעבד i7 8700K) בהשוואה למעבד i7 מלפני 2 דורות: ה-i7 6800K (תודה לאתר phoronix.com על הגרפים)

הפס הסגול מציין מצב לפני הטמעת טלאי במערכות Linux והפס הירוק – אחרי. הבדיקה היא גישת יצירה/כתיבה/קריאה ל-4000 קבצים שנמצאים במכונה, בתוך 32 תיקיות, כל קובץ בגודל 1 מגהבייט. כפי שאתם יכולים לראות – לאחר ההטמעה כמו שניתן לראות במעבד החדש – המהירות צונחת חזק מטה. אגב, הגרף נוצר עם בדיקות על Linux אולם גם אם תשנו מערכת הפעלה, התמונה תהיה פחות או יותר אותו דבר.

אז מה ניתן לעשות לגבי איבוד אותם אחוזים יקרים מבחינת ביצועים? לא הרבה כרגע. אינטל לא יכולה לשחרר מחדש מעבדים ישנים שהם הפסיקו לייצר + תיקון ולא ניתן להחליף מעבד ישן במעבד עכשוי ללא החלפת לוח אם, זכרונות ודברים אחרים. לעומת זאת, אם קניתם מחשבים או שרתים עם מעבדים חדשים מהחודשים האחרונים, סביר להניח שאינטל תוכל להחליף ללא תשלום את המעבדים שברשותכם. האם יש מקום לאופטימיות? אני מאמין שכן – ברגע שהטלאים יצאו באופן רשמי, חברות התוכנה שהאפליקציות שלהן יהיו יותר איטיות אחרי התיקון – יוציאו גירסאות עם "מעקף" כלשהו על מנת לקבל את הביצועים בחזרה, אם כי זה יקח זמן.

לסיכום: אני לא ממליץ לאף אחד לנסות ולהימנע מהטלאי מבחינת אבטחת מידע. נכון, הביצועים במקרים מסויימים יואטו אולם אני מאמין שבהמשך ימצאו פתרונות לקבל את המהירות בחזרה. כמו כן, מעבדים של חברת AMD אינם חשופים לבאג הזה.

כמה מילים על תחנות עבודה לטיפול בוידאו

כאחד שמשתתף בפורום לעריכת וידאו בפייסבוק ובפורומים אחרים באנגלית, אני קורא שאלות רבות לגבי רכישת תחנות עבודה לעריכת וידאו/יצירת אפקטים וטיפול בתמונות סטילס (דוגמת פוטושופ). בפוסט זה אני מעוניין לעשות Demystify (לפשט) את הנושא כדי שגם אלו שאינם מבינים גדולים במחשבים יוכלו לדעת פרטים בפשטות וישכילו לעשות החלטות נכונות לגבי רכישה. (הערה: הח"מ אינו מוכר מחשבים).

תחנות עבודה לעריכה הם מחשבים שבאופן עקרוני אמורים להיות חזקים, בעלי דיסקים גדולים, דיסק SSD למערכת הפעלה (ולשימוש כ-Scratch Disk בתוכנות העריכה על מנת להאיץ דברים), הם אמורים להיות עם מעבד גרפי טוב ויש צורך בכמות זכרון יחסית גדולה. המחשב אמור להיות שקט, עם חיבור רשת של 1 ג'יגהביט לפחות, ובאופן כללי – אמור לתת מענה לפחות לשנתיים שלוש.

כשזה מגיע לבתי סטודיו שרוצים לשדרג כמות של מכונות ומבחינתם לשלם עוד $1000 זה לא ממש ביג דיל, אז ההמלצה שלי היא פשוטה: קנו מחשב מותג של יצרן מוכר, כלומר תחנות של Dell, HP או Lenovo. המכונות האלו בנויות כמו טנק, ניתן לשדרג שם (ללא שבירת אחריות) זכרונות, דיסקים וכרטיס גרפי, וכשאותו סטודיו רוכש את התחנות, הוא יכול להרחיב את האחריות ל-3 שנים ולכלול טכנאי עד העסק כך שאם יש תקלה, טכנאי מגיע ומחליף את החלק במקום ללא צורך בהמתנה שמחשב יגיע למעבדה, יטופל ויוחזר. החסרון היחיד שיש עם תחנות כאלו הוא שהסטודיו לא יכול לקבל תמיכה על התוכנות וידאו/אפקטים/תמונות שיותקנו על התחנה ובשביל זה כל סטודיו בד"כ חותם על חוזה שרות עם עצמאי שנותן להם את השרות או שהם שוכרים מישהו כשכיר שיתן תמיכה.

עוד מקום שניתן לרכוש ממנו תחנות עבודה הם כל מיני עסקים מקומיים בארץ שבונים את המחשבים בעצמם ונותנים תמיכה, רק שבניגוד ליצרנים הגדולים – העסקים המקומיים מציעים גם תמיכה לתוכנות וידאו/אפקטים/תמונות בנוסף לתמיכה במערכת ההפעלה. יש לא מעט עורכים שמחפשים בדיוק את זה – תן לי מחשב טוב במסגרת התקציב שלי, תן לי תמיכה – ואני רגוע.

האם באמת שווה לרכוש מאותם עסקים מקומיים את אותם מחשבים? האם באמת שווה להשקיע יותר?

אם נחזור לרגע ליצרני התחנות עבודה, הם לא נותנים תמיכה בתוכנות עריכת הוידאו אלא רק למערכת הפעלה (ואולי גם לאופיס, אם רכשתם את האופיס מהם). הם לא נותנים תמיכה לתוכנות וידאו/אפקטים/תמונות ולמען האמת אינכם זקוקים להם כל עוד רכשתם את התוכנות באופן חוקי. יצרן התוכנה ישמח לספק לכם תמיכה. אחרי הכל, אם אתם משתמשים במוצרים עדכניים של אדובי, אתם משלמים מדי חודש על כך, ואם רכשתם את AVID או Da-Vinci שילמתם לא מעט על התוכנות ומגיע לכם תמיכה רשמית, כך שמבחינת התוכנות הנ"ל – אתם מכוסים. כאחד שמקבל לא מעט תחנות עבודה מהיצרניות הגדולות לבדיקות שונות עבור לקוחות שונים, אני יכול בהחלט לאמר שהיצרנים משקיעים בתחנות הרבה עבודה, החל מתכנון לוח האם וכלה באיוורור טוב שלא ירעיש וספקי כח רציניים שיחזיקו מעמד גם בעומסים וגם לאורך חיים רציני. (רק שכדאי להעיף את תוכנות הזבל שהיצרנים מכניסים לתחנות עבודה, הן תופסות לא מעט משאבים).

לעומת זאת, מחשבים שמוכרים כאן עסקים ישראלים (לא מחשבים של היצרנים שציינתי לעיל) – הם במקרים רבים פשוט אינם שווים את הכסף. מחשב עם מעבד i5 עם זכרון 4 ג'יגהבייט ב-3500 שקל? מחשב כזה אפילו אינו ראוי להיקרא מחשב לעריכת וידאו או אפקטים או כל מדיה אחרת. מחשב כזה, ולא חשוב מה יהיה מחירו – מומלץ פשוט לא לרכוש וזה רק מראה שאותו עסק מבין בתחנות עבודה בערך כמו שהחתולים שלי מבינים.

לכן, תרשו לי לשתף אתכם במושגים בסיסיים כדי שתבינו מה הרכיבים העיקריים שיש. הדברים מיועדים בעיקר לאלו שעובדים מהבית או חושבים לרכוש מחשב עריכה לבית (לא לסטודיו) והם משלמים על המחשב מכיסם. אם את/ה עורך/ת וידאו, הידע הבא יעזור לך בהחלטה לרכוש מחשבים והמידע לוקח בחשבון במיוחד את החישוב של עלות מול ביצועים.

לוח אם

לוח האם הוא החלק העיקרי בו הכל יושב ודרך לוח האם הכל מתחבר יחדיו. ישנם לוחות אם מעשרות יצרנים וחשוב להבדיל ביניהם. לכל מעבד יש צורך בלוח אם מסוים (ומחיר שונה). 2 נקודות חשובות לגבי לוח אם:

  • כדאי מאוד שזה יהיה מיצרן מוכר ואמין. יצרנים כאלו הינם: ASUS, MSI, ASrock, Gigabyte. לוח שאינו מהיצרנים הללו עלול להתקלקל בעבודה מאומצת והשבתה לאורך זמן.
  • אם המחשב הזה הולך לשרת אתכם למשך 3 שנים, מומלץ להשקיע מעט יותר בלוח האם ולבקש לוח עם לפחות 2 תושבות לכרטיס גרפי. בלוחות כאלו ניתן להרחיב יותר זכרון ואפשר להכניס יותר כרטיסים גרפיים (כיום זה לא כל כך אקטואלי אבל אני מניח שבשנה שנתיים הקרובות יותר תוכנות של אדובי יתמכו בכך ועם 2 כרטיסים גרפיים הביצועיים יהיו כמעט כפולים).

מעבד

המעבד הוא ה"לב" של המערכת והוא מבצע עבודות רבות. הוא זה שמריץ את ה-WIndows, הוא זה שמנהל את כל העבודה במחשב והוא זה שמפנה נתונים לציודים השונים ולכן חשוב מאוד לבחור במעבד טוב. מעבדים כמו i3, i5 אינם שווים הסתכלות כשזה מדובר בתחנה לעריכת מדיה.

ישנם כיום 2 יצרנים של מעבדים: אינטל, ו-AMD. עד לפני חודשים ספורים כולם לקחו באופן ברור את המעבדים של אינטל כי לא היתה תשובה טובה ל-AMD אולם המעבדים החדשים של AMD (סידרת ה-Ryzen) נותנים ביצועים טובים יותר בהשוואה למעבד i7 של אינטל ובמחיר יותר נמוך.

בכל מעבד יש ליבות ויש נימים, הליבות בעצם מבצעים תהליכים באופן עצמאי בתוך המעבד והנימים מבצעים תהליכים עצמאיים בתוך הליבות. אם ניקח לדוגמא את אדובי פרמייר, כשאתם מרנדרים וידאו, תוכנת ה-Media Encoder (וגם יצירת הרינדור הזמני) מחלקת את העבודה בין הנימים והליבות, וכל שיש לך יותר ליבות ונימים – העבודה מתבצעת יותר מהר (תלוי כמובן מה הכרטיס הגרפי, אם כי יש לא מעט חלקים שתוכנת ה-Encoder שולחת למעבד ולא לכרטיס הגרפי) ולכן כדאי לקנות (במגבלת התקציב) מעבד עם כמה שיותר ליבות.

המתמודדים העיקריים כיום:

  • אינטל i7-7700K – מכיל 4 ליבות ו-8 נימים.
  • AMD Ryzen 7 1700 – מכיל 8 ליבות ו-16 נימים (ועולה פחות מה-i7-7700K של אינטל)
  • אינטל  i7-7800X – מכיל 6 ליבות ו-12 נימים – ה"תשובה" של אינטל ל-Ryzen 7 1700 של AMD, רק שהמחיר יותר גבוה מההצעה של AMD והביצועים (בעריכת מדיה) – יותר נמוכים. עלות הלוח אם של ה-i7-7800X מוסיפה לא מעט למחיר.

זכרון

הזכרון (RAM) – כל מה שאתם עושים על המחשב מצריך זכרון. ככל שיש יותר זכרון, דברים עובדים יותר מהר. לא אכנס כאן לפירוט זכרונות ומהירות זכרון כי ההבדל אינו כה חשוב בביצועים לעורך ביתי, אבל הדבר החשוב ביותר בכל מה שנוגע לזכרון – הוא הכמות. המינימום המומלץ הוא 16 ג'יגהבייט ועדיף 32 ג'יגהבייט זכרון. לאלו שעובדים על מספר פרויקטים במקביל ומריצים בעת ובעונה אחת את פרמייר ואת אפטר אפקטס ופוטשופ יחדיו – מומלץ להשקיע ב-64 ג'יגהבייט זכרון.

כרטיס גרפי (GPU)

הכרטיס הגרפי הוא שבסופו של דבר מתרגם את רוב העבודה שלכם למשהו ויזואלי, לפורמט וידאו שאתם רוצים, ובשביל זה צריכים כרטיס GPU טוב ולא מה שמוכרים לכם במחשב רגיל לשימוש עם אופיס וגלישה באינטרנט. 2 היצרנים המובילים הם AMD ו-nVidia.

מקודם הזכרתי זכרון ושם היה מדובר בזכרון למחשב. יש עוד זכרון והוא זכרון ב-GPU. הכרטיס הגרפי הוא בעל כמות מסויימת של זכרון (שלא ניתן להגדילה) ולכן חשוב לקנות כרטיס GPU עם לפחות 4 או 8 ג'יגהבייט זכרון בכרטיס. ככל שיש יותר זכרון, הכרטיס יכול לקבל יותר תוכן לעבד, ולכן:

  • כרטיסים מבוססי nVidia GTX 1050 ו-1060 לא מומלצים (יש בהם 2 או 3 ג'יגהבייט זכרון. יש כרטיס GTX 1060 עם 6 ג'יגהבייט זכרון אולם מבחינת משאבי עיבוד גרפי – המשאבים נמוכים). לפיכך ההמלצה שלי על ה"אמצע" – GTX 1070.
  • כרטיסי Radeon – דגמי RX480, RX580 מומלצים. RX560 מומלץ למי שאין לו עבודות גדולות.
  • כרטיסים מבוססי nVidia GTX 1080 או nVidia 1080TI – כרטיסים יקרים ולא ממש שווים את ההשקעה (אלא אם אתה אוהב להשתולל מבחינה פיננסית) מכיוון שהביצועים בין 1070 ל-1080 לא כזה גדול.

דיסק קשיח

כמו שכולם יודעים, התכנים, מערכת ההפעלה והכל – נשמר בדיסק הקשיח במחשב. בעבר היו ממליצים לקחת דיסק קשיח גדול או 2 דיסקים קשיחים עד מנת "לצמד" אותם ולקבל ביצועים יותר גבוהים. כיום ההמלצות הן:

  • דיסק SSD (זה הדיסק ה"קשיח" האלקטרוני הקטן, לא המכני הגדול) ובו תותקן מערכת ההפעלה והאפליקציות. הגודל המומלץ ל-SSD: כ-512 ג'יגהבייט זכרון (למי שחושב ש-256 ג'יגה יספיק – קחו בחשבון ש-Windows מוריד עדכונים גדולים וכנ"ל תוכנות של אדובי וכו'. בנוסף, בגלל מהירות ה-SSD מומלץ להגדיר את ה-Scratch Disk ויצירת קבצים אחרים בתוכנות כמו פוטושופ/פרמייר/אפטר-אפקטס – לאכן אותם על ה-SSD, כך תרוויחו מהירות ובגלל זה ההמלצה היא של 512GB.
  • דיסק קשיח מכני – יש את חברת Western Digital (או WD בקיצור) והדיסקים מסידרת BLUE או Black יתאימו לכם בהתאם לגודל של הדיסק שתרצו. מה שלא מומלץ זה סידרת RED, GREEN שהם דיסקים איטיים יותר ומתאימים להקלטות וידאו ממצלמות במעגל סגור. ישנם גם דיסקים של Seagate. הדבר הכי חשוב הוא מהירות סיבוב הדיסק (RPM – ככל שהמהירות יותר גבוהה, הוא יכול לכתוב ולקרוא נתונים יותר מהר) – כך שמומלץ שהדיסק יסתובב ב-7200 RPM וכדאי לבדוק שיש לדיסק אחריות ל-3 שנים. הדיסקים הללו די זולים (רכשתי לפני חודש דיסק של Seagate עם 4 טרהבייט זכרון – ב-625 שקל) ולכן מומלץ לרכוש אפילו 2.
  • דיסקים SSD מומלצים (שוב, ממליץ על 512 ג'יגהבייט):
    • Samsung EVO 850
    • Crucial MX300 או MX500
    • Toshiba OCZ VX500 (הוא קצת יקר אבל נותן ביצועים רציניים)

אם הזכרתי דיסקים – אם אין לכם מחשב נוסף (או שאתם רוצים לאכסן את התוכן בנפרד) מומלץ לקנות דיסק קשיח בגודל לדוגמא של 6 טרהבייט לאחסן פרוייקטים שגמרתם (לא בשביל לעבוד עליהם מחדש!). דיסק של WD מהסידרה הסגולה (Purple) בגודל 6 טרהבייט יעלה לכם 999 שקל ב-KSP ו-Ivory ועליו אפשר לשמור מה שסיימתם. הדיסק אינו מהיר ולכן לא מומלץ לערוך עליו תכנים אלא רק לשמור דברים גמורים או דברים לפני עריכה שלכם.

מחשבים ניידים

אם אתם מחפשים מחשבים ניידים לעריכת וידאו, אז הנקודה הכי חשובה שתצטרכו לדעת זה שאין תחנות עריכת וידאו ניידות. המחשבים הניידים היחידים שמתאימים לדברים הללו הם מחשבים לגיימרים ושם מומלץ לבדוק כמו מחשב נייח בתיאור שתיארתי לעיל, רק שכאן חשוב שהמעבד יהיה אינטל מסידרת 7700HQ ושיש GTX 1070 או 1080. החסרונות במחשב נייד כזה הם:

  • משקל – הם כבדים.
  • כח סוללה מאוד חלש. תתכוננו לשעה-שעתיים עבודה גג עם סוללה.

היתרונות (חוץ משיש לך את התחנה שלך ניידת):

  • אפשר להרחיב זכרון – עד 32 ג'יגהבייט
  • אפשר להרכיב דיסק קשיח או SSD נוסף (בחלק מהמקרים גם 2)
  • אפשר לחבר 2 מסכים חיצוניים בחלק גדול מהדגמים.
  • הוא הרבה יותר חזק מכל מק-בוק או מק-בוק פרו 🙂

לסיכום: אני בהחלט מכיר את הטיעון של "אנחנו עורכים אנחנו לא מבינים בזה ולכן נקנה ממקצוענים" ואני תוהה: אם מחר תרצה לשפץ את ביתך, תזרוק לשיפוצניק הראשון ישר את מלוא הכסף מראש? או שאולי תתעניין בכמה הצעות, תנסה אולי להבין מה צריך לעשות (בכדי שלא יתחמנו אותך) ורק אז תחליט? לא צריך להיות גאון מחשבים אבל כן צריך להפסיק להיות פראייר. הנקודות שתיארתי לעיל אינן כה מורכבות וברגע שמבינים אותם אפשר להבין מה המוכר מנסה "לדחוף" לך. בכל הקשור לתמיכה – אם קנית ברישיון Windows ואת התוכנות – אז יצרני התוכנות ומערכת ההפעלה עומדים לשירותך. Windows 10 אינו מצריך יותר הגדרות של "קוסם מחשבים" כדי שדברים יעבדו בצורה טובה.

בפוסט הבא אתן מספר דוגמאות למחשבים שניתן להדפיס ולתת בחנות המחשבים הסמוכה אליך כדי לרכוש.

מוגש כחומר למחשבה.