אינטל החלה לאחרונה לחשוף יותר ויותר פרטים על המעבדים החדשים מסידרת Cascade Lake לשרתים, אלו מעבדים שישבו תחת המשפחה "Cascade Lake SP" והמשפחה הזו תהיה היורשת של הדגמים מסוג "Skylake SP". בימים האחרונים הציגה אינטל פרטים ראשונים על נגזרת ממשפחת ה-Cascade Lake ואותה נגזרת נקראת Cascade Lake AP.
הסיפור (הלא רשמי) בכל מה שקשור ל-Cascade Lake AP (שמעתה פשוט אקרא לו בפוסט: AP) הוא פשוט: AMD הוציאה את מעבדי ה-EPYC שלהם עם גרסאות עד 32 ליבות. מעבדי ה-EPYC בנויים בעצם ממספר מעבדים שיושבים בחבילה אחת. כך לדוגמא, מעבד עם 32 ליבות מכיל 4 פיסות סיליקון שכל אחת מהן מכילה 8 ליבות.
אינטל כמובן החליטה במסגרת התחרות קצת לצחוק על AMD. הם פרסמו את זה:
עובדתית, הדברים אינם נכונים, מה גם שמבחינת ביצועים, המעבדים של AMD עוקפים את המעבדי שרתים של אינטל בכל הקשור לוירטואליזציה וקונטיינרים, אבל איך אומרים באנגלית: Water Under the bridge. מה שלא השתנה – זה שאינטל רוצה עכשיו להתחרות במספר ה-Cores מול AMD וכמובן לגרוף מכך רווחים רציניים. לגטימי? בהחלט.
מה שאינטל כן עשו, הם בעצם החליטו לעשות "Me Too" כמו ש-AMD עושים, רק עם שינויים. מעבדי ה-AP יהיו עם עד 48 ליבות. מה שאינטל בעצם עושים, זה לקחת 2 פיסות סיליקון של ה-SP (כלומר Cascade Lake SP) שכל אחד מהם עם 28 ליבות, לבטל לכל אחד מהם 4 ליבות, להכניס אותם לחבילה אחת (עם תושבת שונה ממה שיש כיום, ההערכות בשוק מדברות על LGA 5903), ובכך למכור ללקוח מכונה עם 2 מעבדים שתכיל בעצם 96 ליבות.
איך יבוצע החיבור בין הליבות עצמן ובין הליבות לבין המעבד השני? דרך חיבור שאינטל המציאה ומשתמשת ב-SP, שנקרא UPI. החלק של ה-UPI הוא חלק מאוד חשוב: חיבור לא אופטימלי יתן תקשורת יותר איטית בין הליבות ובין המעבדים, אבל לאינטל יש נסיון. כרגע לא ניתן ממש להרחיב לגבי ה-UPI במעבדי AP הואיל ואינטל לא פרסמה את התצורה שבה היא תפרוס את חיבורי ה-UPI (ופרטים רבים נוספים על הארכיטקטוטרה והמעבדים), וההערכות הן שאינטל תפרסם יותר פרטים בשבוע הבא, בכנס ה-Super Computing 2018.
השאלה שרבים ישאלו: לפי הפרטים המפורסמים, האם המעבדים האלו משנים דברים בצורה רדיקלית? הרבה יותר טובים ממה שקיים כיום מהצד של אינטל ובכלל?
קשה מאוד לתת תשובה לכך כשחסרים המון פרטים, אבל הנה מספר פרטים אחרים שיכולים לעזור להרכיב (חלקית) את הפאזל: אינטל, יחד עם יצרני השרתים, דחפו ודוחפים את השוק לכיוון שרתים עם 2 מעבדים, כשבחלק מהמקרים היו מוכרים ללקוחות שרתים עם מעבד אחד, כשיש מקום להכניס 2 מעבדים (כיום היצרנים קצת ירדו מהמנהג). לא חשוב מה העומס והעבודות שאתה מתכנן להריץ על שרת כזה, אינטל תמיד תאמר לך שאם אתה רוצה את הביצועים הכי טובים מאותה מערכת – הם יגיעו אם תכניס 2 מעבדים ותמלא את כל תושבות הזכרון הקיימות בשרת. זה נכון? בחלק מהמקרים כן, בחלק מהמקרים זה לא ממש משנה.
אינטל גם הציעה מעבדים שמתאימים לשרתים עם תמיכה ל-4 עד 8 מעבדים (בעבר אלו היו מעבדי Xeon E7, כיום הם אותם מעבדי Xeon SP אם כי מסידרת ה-Gold או Platinum). הבעיה (שבגינה אני לא ממליץ לרכוש שרתים כאלו, ויש להבדיל בין שרת 2U/3U/4U עם 4-8 מעבדים לבין מארז Blade ששם הדברים שונים לחלוטין) המרכזית היא שה-Scaling שתצורות כאלו נותנות אינו נותן ביצועים ששווים את המחיר של שרת כזה. זה לא רק ש-חץ בן חמו לא ממליץ, זו המלצה שניתנת ע"י מאות ואלפי אנשי מקצוע בארץ ובעולם, ובגלל זה הרוב פשוט רוכשים שרתים עם מקסימום 2 מעבדים, ונראה שאינטל הבינו את הפואנטה עם מעבדי ה-AP, שם התצורה המקסימלית תהיה עד 2 מעבדים.
למי מיועדים המעבדים והמערכות הללו? ברוב המקרים, התשובה היא: לספקי העננים הגדולים ובמיוחד לאלו שנותנים שרותים של Deep Learning/AI. לשאר החברות, מחיר של שרת עם 2 מעבדי AP יהיה יותר גבוה מ-2 שרתים עם מעבדי SP בתוכם.
לסיכום: אינטל רוצה להיכנס למלחמת ליבות, ואני שמח שהיא לומדת מהמתחרה הקטנה שלה (AMD) דברים חדשים. אינטל כבר מייצרת את המעבדים עם 28 ליבות, אז לשים 2 באריזה אחת ולגבות כפול (פלוס) זה יכול להיות רווח מצוין. האם אתם, כצרכני שרתים, צריכים דבר כזה? האם זה שווה את המחיר? אני בספק.