סקירה מקדימה: Google Compute Engine

כל מי שמחפש היום מחשוב ענן רציני להריץ את האפליקציה/אתר שלו בד"כ ינסה את הגדולים, במיוחד את אמזון, במקרים מסויימים את Azure, ואולי גם ילך לספקי מחשוב ענן יותר קטנים (Rackspace ואחרים). קיימות כיום אופציות שונות בטווח מחירים רחב וכל אחד בוחר את הספק המועדף עליו משיקולים שונים.

גם גוגל נמצאת בזירה, אבל לא תשמעו על הרבה לקוחות שמשתמשים במחשוב הענן של גוגל (אלא אם מדובר ב-Google App Engine שהוא דבר שונה). הסיבה? גוגל עדיין לא מקבלת את כולם ויש צורך בתהליך בקשת אישור על מנת להצטרף. הדברים כפי שנראים כרגע ישתנו בחודשים הקרובים לאחר I/O 2013 שיערך בחודש מאי הקרוב.

לעבדכם הנאמן (שמציע, אההמ, שרותים בנושא). יצא קצת לשחק ב-Google Compute Engine (נקרא לזה פשוט GCE מעתה והלאה) ואת האמת… הופתעתי לטובה, ולא קל להפתיע אותי. כל כך הופתעתי לטובה שאני יכול להמליץ בחום, שאם מחכה לכם פרויקט הטמעה למחשוב ענן וזה יכול לחכות 3-4 חודשים, אז אני ממליץ להמתין ולהשתמש ב-GCE.

אז נתחיל מההתחלה: מה זה בעצם ה-GCE ומה הוא שונה מהמתחרים?

GCE בעקרון מאוד מזכיר מה שאמזון מוכרת כ-EC2, הווה אומר תשתית ומכונות וירטואליות שאתה מרים ומשתמש. מבחינת וירטואליזציה, לא הרבה מפורסם אך מה שכן ידוע זה שגוגל לא הלכה עם VMWare, בטח שלא עם הפתרון של מיקרוסופט ובניגוד לאמזון ואחרים – גם לא הלכה עם XEN. הם הלכו עם הפתרון האהוב עליי: KVM (כך שמי שמחפש אם KVM יכול להיות בפרודקשן למערכות קריטיות – אז כן).

מבחינת המכונות עצמם, גוגל כרגע מבדלת את עצמה משאר המתחרים מבחינת המכונות הפיזיות: כאן לא תמצאו מעבדים שאיזה ספק קנה בקילו מיצרן מעבדים שרצה להיפטר מהמלאי. כל המכונות הן Sandy Bridge (גירסת XEON) ומעלה, וכאן מגיעה נקודה חשובה שיכולה אולי לבעס חלק מהלקוחות הפוטנציאלים: גוגל משכירה מכונות גדולות. הכי קטנה מתחילה עם כמעט 4 ג'יגה זכרון ו-400 ג'יגה דיסק מקומי (יש גירסה ללא דיסק מקומי, על כך בהמשך) והמחיר מתחיל בערך ב-100 דולר לחודש, כך שמי שרוצה איזה מכונה נחמדה לארח את הבלוג שלו שנכנסים אליו 10 קוראים בשבוע, עדיף שימצא פתרון אחר. מבחינת גודל מקסימלי של מכונות, כאן תמצאו מכונות עם עד 8 ליבות ועד 52 ג'יגהבייט זכרון.

מבחינת מערכות הפעלה, בשלב זה (כנראה שזה ישתנה בחודשים הקרובים) מערכות ההפעלה היחידות שיש כרגע הן אובונטו, דביאן ו-CentOS וגירסת לינוקס של גוגל (GCEL). אין שום גירסת Windows.

קצת יותר פרטים לעומק:

אחסון מידע

גוגל מאפשרת לך לאחסן את מידע בדיסק ב-3 תצורות שונות, כאשר הראשונה היא דיסק מקומי, השניה היא Persistant והשלישית היא ה-Cloud Storage:

  • דיסק מקומי: אתה יכול להקים מכונה וירטואלית על דיסק מקומי. גוגל מאפשרת זאת אבל בפירוש גוגל ממליצה להשתמש בדיסק מקומי רק לכתיבה של דברים זמניים. בנוסף, אם אתה מוחק מכונה וירטואלית, נמחק גם הדיסק. 
  • Persistant: שיטה זו יותר מוכרת למשתמשי אמזון כ-EBS. אתה מקבל אחסון שאתה עושה לו Mount במכונות שלך. לעומת אמזון, גוגל לקחה את זה צעד קדימה ואתה יכול להקים מכונה ללא דיסק (Diskless) כאשר מדובר בעצם במכונה עם דיסק קטן מאוד שעושה Boot ו-Mount לאחסון.
  • Cloud Storage: בקצרה, מי שמכיר את S3 יודע על מה מדובר. גם כאן יש לך דליים (Buckets) וכו'.

טופוגרפיה:

השיטה בגוגל מעט שונה מספקים אחרים. מכונות וירטואליות לא מוקמות סתם כך אלא בתוך פרויקט, כך שיש צורך להקים פרויקט ומתחתיו את המכונות הוירטואליות. אחד הדברים הנחמדים הוא שכשאתה מגדיר שם למכונה הוירטואלית, מערכת ה-DNS הפנימית של גוגל יודעת להכיר את השם כך שאתה יכול לפנות אליו ממכונות אחרות שלך בלי לערוך קבצי hosts או להרים שרות DNS פנימי משלך. 

גיבויים ו-Snapshots:

גוגל מציעה ב-GCE אפשרות ביצוע Snapshots אך עם טוויסט מעניין: ה-Snapshots ניתן להפוך אותם לדיסקים עצמאיים שאפשר להצמיד אותם למכונות הקיימות או חדשות. זה יכול להיות דבר מעולה אם אתה משדרג במכונה נסיונית גירסה לאפליקציה שלך, בודק שהכל תקין, מבצע snapshot ועושה remount למכונות הוירטואליות שלך.

רשתות תקשורת:

כשאתה מרים מכונות או פרויקט חדש, GCE מקים עבורך רשת ברירת מחדל עם גישה פתוחה לפורט 80 ופורט 22. אתה יכול להקים עד 4 רשתות תקשורת ולקבוע חוקים ל-Firewall מבחינת גישה של איזה מכונה תוכל לדבר עם מי ובאיזה פורט. יש לך NAT בתצורת 1:1. כמו אצל ספקים אחרים, כתובת ה-IP שאתה מקבל לגישה חיצונית היא זמנית ועליך לשייך כתובת IP לרשת שלך, אתה יכול להוסיף לך גם כתובות IP נוספות שיגשו למכונות שונות (פרוקדקשן, טסטים, סטייג' וכו'). 

אזורים:

מבחינת אזורים, גוגל כיום מציעה מספר קטן של אזורים ובהם: ארה"ב ואירופה, כל אזור והתמחור שלו.

רישומים:

כמנהל מערכת, סביר להניח שתרצה לדעת מי הקים ועשה מה ב-GCE שלכם, ולכן גוגל נותנת לך רישומי מערכת (Audit)

גישה וניהול:

מבחינת גישה וניהול המערכת שלך, לרשותך 3 אפשרויות:

  • גישת Web דרך הדפדפן
  • גישת CLI דרך חבילה שתתקין על מק או על לינוקס
  • דרך RESTful API, לחובבי התכנות והסקריפטים

תמחור:

בניגוד לאחרים (אהלן Azure!) טבלת המחירים של גוגל מאוד פשוטה ואינה מצריכה מחשב כיס / רואה חשבון כדי להבין אותה, ואפשר לראות אותה כאן.

לאחר שתיארתי את המערכת, נתאר גם חסרון מהותי שלה: אם מישהו משתמש ותיק באמזון וחושב לעבור ל-GCE מחר בבוקר, תהיה לו בעיה. בניגוד לאמזון, ה-GCE של גוגל עדיין צעיר ועדיין חסרים לו כל מיני חלקים. רוצים Load Balancing? תקימו פתרון כזה בעצמכם. רוצים כל מיני פתרונות הקמה אוטומטית של שרתים בעת עומס? שוב, תכתבו פתרון עם ה-API שבעת עומס יקים מכונות נוספות. רוצים DNS כמו Route 53? אין כרגע, ועוד הרבה דברים שיש באמזון, אין כרגע אצל גוגל.

אבל אחד היתרונות הגדולים של גוגל על אמזון (כרגע לפחות) זו המהירות של המכונות והרשת. הקמת מכונה? תוך 30-60 שניות היא רצה, לא צריך לחכות מספר דקות. מהירות הקריאה והדיסק עוקפים את מה שאמזון מציעה. אתם מוזמנים לעיין בגרפים ומספרים ש-GIGAOM פרסמו. המספרים בהחלט מרשימים!

לסיכום

ה-GCE של גוגל עדיין נמצא בשלבי בדיקה לקראת קבלת לקוחות בכמות מאסיבית, וכיום יש צורך בהגשת בקשה כדי להתקבל ולהשתמש בשירות, אבל מה שגוגל מציעים נראה מפתה ומבטיח הן מבחינת פתרונות והן מבחינת ביצועים. ה-GCE עדיין לא מתחרה במגוון הפתרונות שאמזון מציעים, וזה יכול להוות לחברות שמחפשות שרות מוכן (כמו Load Balacing), אך מצד שני, חברות סטארט-אפ עם אנשי Devops או Sysadmin טובים, יוכלו לקחת פתרונות קוד פתוח ולהשתמש בהם כדי לתת לעצמם פתרון כזה, כך שזה מאוד תלוי בלקוח GCE. המחירים עצמם עדיין מעט יותר גבוהים (סנט או 2) מאמזון ואני מניח שבעת הפתיחה הרשמית, תחל מלחמת מחירים רצינים בין גוגל, אמזון ומיקרוסופט. עדיין אין מכונות עם Windows אך אני מניח שזה יפתר בקרוב, ואני מאמין שלראשונה נראה קרב רציני בין 3 ענקי ספקי מחשוב ענן גדולים. אם אתם אנשי IT, צפו להתקפת אנשי מכירות עליכם השנה 🙂

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *