אחסון אובייקטים (Object storage) ו-Ceph

בעולם הלינוקס, יש לא מעט פתרונות כשרוצים להקים שרת קבצים. אפשר להתחיל מ-ZFS כאשר רוצים שרת, אפשר להשתמש ב-GlusterFS כאשר מעוניינים במספר שרתים ברפליקציה עם תעבורת נתונים מהירה, אבל כשרוצים לאחסן כמויות עצומות וצריכים את המידע זמין במהירות לעשרות, מאות ואלפי מכונות – Ceph הוא פתרון מצוין.

באופן עקרוני, בניגוד ל-GlusterFS ו-ZFS, ה-Ceph היא מערכת מבוססים אחסון קבצים (Object Storage). היתרון במערכת כזו היא שהיא "מפשיטה" את כל המורכבות של File System רגיל (כמו XFS, EXT4 וכו') ל"קוביות" קטנות אחידות בגודל 64 קילובייט ואת אותן "קוביות" (שהם בעצם Objects) המערכת משכפלת לשרתים אחרים על מנת ליצור שרידות גבוהה מצד אחד, והם נגישים ל-Clients השונים מכל שכפול, כך קורה מצב שאם לדוגמא מספר מכונות דורשות את אותו קובץ, הוא נקרא משרתים שונים. בנוסף, מאותו Object Storage המערכת בונה גם שרותים אחרים שהיא מציעה, בין אם מדובר באחסון דומה ל-S3, אחסון File System, או NFS (ש"רוכב" על ה-File System") או אחסון "בלוקים" עבור iSCSI.

עם Ceph ניתן לאחסן מיליוני קבצים (ומעלה) עם גישה מאוד מהירה כאשר מגדירים את האחסון וקריאה כמו שקוראים לקבצים ב-S3. היכן זה יכול לעזור לדוגמא? כאשר רוצים לשדר וידאו. בדרך כלל לא מומלץ לחבר שרתי שידור (כמו WOWZA) לאחסון כמו Ceph, אלא מחברים זאת למערכת CDN טובה שהיא מפיצה את התוכן לנקודות EDGE/POP במקומות שונים בארץ/בעולם ומאותן נקודות השידור עצמו מתבצע. באותה שיטה (רק ללא צורך ב-CDN ברוב המקרים) ניתן לדוגמא להקים ארכיב ענק של קבצי מסמכים (גם בגודל של פטהבייטים רבים) ולאפשר גישה מאובטחת למסמכים דרך REST API שניגש ל-RADOS ב-Ceph שמחבר את אותן "קוביות" לאובייקטים ומשם האפליקציה יכולה לקרוא את המסמך ולהנגיש אותו עבור הלקוח. יתרון נוסף הוא באבטחה: אם מישהו מחר גונב שרת ומצפה למצוא את הקבצים שהוא מעניין בהם, הוא יתאכזב לראות שאין ממש קבצי DOC/PDF, יש "קוביות" וצריך את כל המערכת בכדי לקבל את הקבצים הרצויים.

טכנולוגיה חדשה שנכנסת לשוק בשנים האחרונות הם אמצעי אחסון מוכוונים KV (כלומר Key Value) והם מיועדים בראש ובראשונה לאחסן אובייקטים. חברת Seagate לדוגמא הדגימה דיסקים מסוג SMR (שהם דיסקים המיועדים לארכיב – Shingled Magnetic Recorder) בצירוב SSD מאיץ מסוג Nytro נותן ביצועים גבוהים פי 11 בהשוואה לדיסקים מכניים רגילים עם Ceph (ניתן לקרוא על כך ולראות וידאו בנושא כאן).

במסגרת תערוכת CES האחרונה, סמסונג הציגה SSD בפורמט חדש (NGSFF) לשרתים, זהו ה-PM983 וניתן לרכוש אותו בגודל של 8 טרהבייט ובמחצית השניה של השנה, הדגם הזה ימכר בגודל מדהים של 16 טרהבייט למקל. חברת Supermicro הכריזה על שרת פיצה (דגם:SSG-1029P-NMR36L – שם ממש קליט…) בגודל 1U שיכול לאחסן 36 מקלות כאלו, כך שניתן לאחסן 288 טרהבייט על שרת כזה. זה נראה כך:

Supermicro_SSG_1029P_NMR36L

היתרון בשרת כזו הוא שהוא בנוי כולו לאחסון של Ceph. מקלות זכרון האחסון של סמסונג מובנים מראש לאחסון KV וסמסונג מדגימה זאת בתמונה הבאה:

Samsung_KV_Stack_diagram

כפי שאתם יכולים לראות, מצד שמאל זה המצב הרגיל שקיים כיום כשמקימים אחסון מבוסס Ceph: מכניסים דיסקים רגילים או SSD, יוצרים פרטישנים, File System ואז משם מקימים את ה-KV Store שעליו מאוחסנים האובייקטים. מצד ימין רואים פתרון של סמסונג שכל מה שצריך הוא דרייבר והשאר נעשה בצורה טבעית על קושחת ה-SSD, אין צורך בשכבת "המרה" בחזרה ל-File System. במילים אחרות: אם תרכשו לקראת הרבעון השלישי את המכונה הזו ומקלות של 16 טרהבייט, תוכלו לקבל עם 10 מכונות כאלו 5 פטהבייט לאחסון אובייקטים. פעם זה היה לוקח ארון שלם..

לסיכום: כשצריכים לאחסן המון קבצים (כשמדובר במיליונים ומעלה) אחסון מבוסס Object Storage הוא הפתרון, ואמזון הדגימה זאת לעולם במסגרת שרותי ה-S3 שלה, ו-Ceph נותן בדיוק את אותו פתרון, ועתה גם חברות חומרה נכנסות ומציעות אחסון בצורה טבעית שמורידה את כל שלב התרגום מ-Object ל-File system ובחזרה. זהו אינו פתרון זול (ובוודאי לא פתרון להחליף File Server רגיל) – אך פתרונות כאלו מציעים שרידות וביצועים למי שצריך זאת ומוכן לשלם על כך. למעוניינים בפתרונות Ceph בארץ אני ממליץ לפנות ל-SuSE ישראל.

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.