נקודות למחשבה בעת קניית סטורג' – חלק שני

Print Friendly, PDF & Email

בחלק הראשון של הפוסט דיברתי בכלליות על סוגי פתרונות שקיימים, גדילה (Scale Up או Scale Out) והתייחסות לצוות שיווק (Pre Sales).

בעסק קטן עם נניח 1-2 שרתים ועוד כמה Share ל-Windows, המחשבות וההתלבטויות לגבי קניית פתרון אחסון הם אינן גדולות. קונים NAS טוב, דיסקים, מגדירים את הכל ומתחילים לעבוד. בד"כ הפרמטרים הכי חשובים שם זה מהירות מספקת לצרכי עבודה ומחיר טוב. בד"כ פתרון NAS טוב נותן את הדברים שהעסק שצריך החל מ-CIFS, iSCSI, שרידות מינימלית וזהו.

בחברה לעומת זאת, הדברים שונים לחלוטין. מנהל צוות ה-IT והאיש שמתחזק את הסטורג' יכולים לאמר את המלצתם, אך הדברים נקבעים ברמה של המנכ"ל, CTO, ראש צוות ה-IT, סמנכ"ל כספים, אבטחת מידע ואני מניח שעוד כמה גורמים יהיו מעורבים.

נתחיל ברמה הכללית בכמה נקודות (ותודה לעומר שציין מס' נקודות בפייסבוק):

  • מה המפת דרכים של יצרן הסטורג'? כשקונים פתרון סטורג', קונים אותו לטווח הקרוב והרחוק, ולכן חשוב לדעת איך היצרן הולך לתמוך באותו פתרון (או פתרונות). האם ניתן יהיה להרחיבו מעבר להוספה של מגש דיסקים? האם היצרן הולך לתמוך בציוד חדש כמו דיסקים SSD NVME לדוגמא? מה ה-Scaling של הפתרון? פרטים כאלו הם מאוד חשובים ומהווים שיקול רציני בהכרעה.
  • נקודה חשובה נוספת היא עננים ציבוריים: יותר ויותר חברות נכנסות ומשתמשות בשרותי ענן ציבורי כמו של אמזון, גוגל ומיקרוסופט. האם בפתרון שהיצרן רוצה למכור לנו יש יכולות התממשקות לענן, גיבוי, סינכרון וכו'? כמו בסעיף הקודם, גם כאן גילוי מפת הדרכים של היצרן תסייע בהחלטה.

מכאן נעבור לפונקציונאליות שחשובה לחברות. חשוב לזכור – פונקציונאליות כזו לוקחת חלק ממשאבי ה"ראש" ולכן צריך לא רק לדעת אם בפתרון המוצע יש את הפונקציואנליות, אלא גם אם היא פוגעת בביצועים ומה ה"מחיר" של הפונקציונאליות מבחינת ביצועים מבחינתת זכרון שקיים ב"ראש" וביצועי מעבדים.

  • DeDuplication (או DeDup בקיצור): כשאנחנו משתמשים בוירטואליזציה, אנחנו מקימים מכונות VM רבים שיש בהם את אותה מערכת הפעלה ואותם קבצים. פונקציונאליות ה-DeDup מזהה חלקים זהים והיא "רושמת לעצמה" היכן נמצאים החלקים הזהים (ברמת Block או קבצים) אך היא שומרת עותק יחיד (במקרים מסויימים 2 עותקים) של אותם אזורים זהים, ובכך המערכת חוסכת מקום בסטורג'. ככל שיש יותר חלקים זהים, המערכת חוסכת יותר מקום.
  • Compression (דחיסה): פונקציואנליות נוספת "שכנה" של DeDup היא הדחיסה. יצרניות סטורג' שונות מאפשרות להקים Policy (שוב, ברמת בלוק או קבצים) המאפשרת דחיסה של נתונים שונים ופריסתם ברגע שצריך את הנתונים (הדחיסה והפריסה הם "שקופים").
  • Thin Provisioning: כשיש צורך בהקמת LUN (או משאב אחר הקשור בהקצאת שטח אחסון לטובת פרוייקט כלשהו) יש באפשרותנו להקצות חלק משטח האחסון ב-2 שיטות עיקריות: Thick Provisioning ו-Thin Provisioning. ב-Thick כל השטח המתבקש מוקצה מיידית לטובת אותו LUN לדוגמא ואילו ב-Thin יש רק "הכרזה" במערכת כי LUN X יקבל כך וכך שטח אך במציאות הוא מקבל מעט מקום ובכל פעם שיש צורך בעוד מקום, אותו LUN יקבל את מבוקשו עד גובה ההכרזה הראשונית. היתרון ב-Thin Provisioning הוא שאין צורך מיד "לכסח" חלק גדול ממקום האחסון אך החסרון הוא שכל בקשה לוקחת מעט יותר זמן (דבר שיכול להיות קריטי למערכות כבדות כמו שרת SQL וכו'). היתרון ב-Thick הוא בכך שיש את השטח לאפליקציה זמין כל הזמן והגישה היא יותר מהירה.
  • Snapshots: כל חברה נורמלית דואגת לגיבוי יומי של כל הנתונים בשרתים ובסטורג', אך הבעיה עם גיבוי ושחזור – זה ששחזור לוקח זמן. לעומת זאת, Snapshot מייצר "צילום" עכשוי של אחסון ספציפי (LUN או משאבים אחרים לדוגמא) וכך אם לדוגמא אנחנו משדרגים מערכת שמשתמשת ישירות בסטורג' ואיננו מרוצים מהתוצאה, אנחנו יכולים "לקפוץ אחורה" אל ה-Snapshot במקום לשחזר מהגיבוי, ופעולת החזרה אל ה-Snapshot היא מאוד מהירה.
  • Disaster Recovery: נשרף הראש, קרתה תקלה באחד הבקרים – מהי הדרך לשחזר, האם קיימת כזו, מה הזמן שלוקח לשחזר?
  • Tiering – עם Tiering פתרון האחסון עובד ב"שכבות" והוא מעביר קבצים לפי השימוש שלהם, כלומר אם יש לנו קבצים שיש בהם צורך מדי יום, הוא יאחסן אותם בדיסקים הכי מהירים שיש במערכת ואילו קובץ שקוראים אותו אולי פעם בכמה חודשים – עובר להישמר באחסון הכי איטי שיש (דיסקים SATA), ובכך המערכת מגיבה הרבה יותר מהר כי הקבצים שיש בהם צורך תכוף נמצאים בדיסקים הכי מהירים שיש.
  • IOPS – המושג שמשתמשים בו הכי הרבה בתחום הזה. כמה IOPS הסטורג' נותן בכתיבה ובקריאה? אל תתפתו להאמין לנתוני שיווק! דרשו מסמך התחייבות לכמה IOPS הפתרון נותן ומתי.

נקודות חשובות נוספות שכדאי לבדוק:

  • כמות תושבות PCIe: לפעמים יש צורך להכניס עוד כרטיסים לסטורג', כמו להוסיף כרטיסי תקשורת וכו'. כמה מקומות יש, אם בכלל?
  • כמות דיסקים וסוג: כל סטורג' יכול להכיל כמות מסויימת של דיסקים ולא מעבר לכך, ולכן חשוב לדעת מהי המגבלה, וכמו כן אלו דיסקים מתקבלים: SAS, NL-SAS, NVME, FC, SATA…
  • מעבדים מסייעים: בכל סטורג' היום נמצא מעבד Xeon כלשהו, והשאלה החשובה היא האם קיימים מעבדים מסייעים לעבודות שונות, כמו Block Storage Processor שלוקח עליו את העבודה בכל הקשור ל-Block Storage. קיומם של מעבדים כאלו במערכת מסייע מאוד בעבודה מהירה.
  • עדכונים ועדכוני אבטחה: בכל סטורג' חדש תקבלו עדכונים בשנתיים שלוש הראשונות כולל עדכוני אבטחה. השאלה החשובה היא מה קורה לאחר התקופה הזו. האם היצרן מתחייב לפרסם עדכוני אבטחה גם לאחר שלוש שנים? אם כן, לכמה זמן?
  • המשכיות: קניתם פתרון סטורג' מהיצרן ולאחר 3-4 שנים החלטתם לשדרג לדגם אחר – האם אפשר להשתמש בציודים הקיימים (מדפים ודיסקים) בציוד העתידי או שצריך הכל מחדש?
  • הדרכה/שרות/SLA: האם יש הדרכה רשמית שמדריך מגיע לחברה ומלמד את צוות ה-IT או שזורקים עליכם כמה קבצי PDF ותסתדרו? וכשזה מגיע לשרות – מה ה-SLA? זיכרו: במקרים רבים, כש-SLA לא מצוין, מדובר על יום העסקים הבא (NBD), וזה קורה במיוחד כשמוכרים לעסקים קטנים, קחו את זה בחשבון.

אלו לדעתי נקודות חשובות מאוד שכדאי לקחת בחשבון. חשוב לשים לב לאותיות הקטנות ואם אפשר – עדיף לראות הדגמה של הדברים לפני הרכישה.

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.