קוד פתוח מול קוד סגור ו"נעילת" לקוחות

כיועץ לארגונים בכל מה שקשור לתוכנות הקשורות לאוטומציה, עננים, קונטיינרים וכו' – אני נזהר מלהיהפך לאיש מכירות קלאסי. כוונתי היא שכשאני מגיע לחברה ואני צריך להציג רעיונות לפתרון או טכנולוגיה – אני מציג שמות (ו/או הדגמות) של מוצרים שיכולים לפתור את הבעיה או ביצוע הפרויקט, אבל אני גם מציג גרסאות מתחרות שהם גם בקוד פתוח.

אישית – הדבר האחרון שאני רוצה להתקין אצל לקוח זה מוצר ש"נועל" את הלקוח עם אפליקציה או פלטפורמה כלשהי.

ניקח דוגמא: חברות גדולות שונות רכשו בעבר רשיונות רד-האט לינוקס לשרתים אבל יש להם גם מכונות שמריצות את אותו לינוקס בגירסת CentOS. אחרי זמן מה החברה רואה שהאנשים שעובדים עם ה-CentOS מקבלים עדכונים כמו גירסאות RHEL והחברה לא ממש משתמשת בשרותי התמיכה של רד-האט והם רוצים להעביר את מכונות הרד-האט הרשמיות ל-CentOS. רד-האט כמובן מתנגדת לרעיון ולעיתים היא יכולה לאיים שזה "לא חוקי" כי יש קניין רוחני בהפצה הרשמית, אבל מבחינה טכנית אין שום בעיה בעזרת מספר פקודות להעביר מכונה כזו ל-CentOS תוך הסרת הקניין הרוחני/גרפיקה/דברים נוספים של רד-האט. (אגב, אפשר גם לעשות את ההיפך). רד-האט יפסידו או ירוויחו מזה? לא ממש מעניין אותי ואינני רואה שום בעיה חוקית לבצע זאת. אני מציע מוצרים ואלטרנטיבות, ואינני מרוויח שקל ממכירת מוצרים. אני עושה את כספי משרותים שצריך לעשות עם המוצר הרשמי או בגרסאות הקוד הפתוח ובלבד שהעבודה שאני מבצע תהיה מלאה והלקוח יהיה מרוצה. זו, אגב, הסיבה שאני "דוחף" פה בבלוג את כל העניין של קונטיינרים – החיים למפתחים, ולמתחזקי התשתית כל-כך-קלים לאחר מכן!

אחד הדברים שאני מעוניין לשמוע מלקוחות פוטנציאליים או מתעניינים לגבי פתרון זה או אחר – הוא שימוש בקוד פתוח בחברה. באיזה כלים או פלטרפורמה הם משתמשים? האם הם מעוניינים להשתמש בקוד הפתוח ובמוצרי קוד פתוח בשאר מוצרים ובתשתית החברה? או שמבחינתם אין בעיה "להינעל" עם פתרון כלשהו שפעיל רק בזמן שמשלמים דמי מנוי חודשיים/שנתיים/דו-שנתיים/תלת-שנתיים וכו'?

הנה דוגמא: לא מעט חברות שנכנסות יותר ויותר בשימוש עננים ציבוריים "מגלים" כשהם משתמשים בלינוקס ומערכות CI/CD את האוטומציה, ותתפלאו – חברות רבות לדוגמא עד היום לא הכניסו שום אוטומציה. יש פלטפורמות אוטומציה רבות ללינוקס כמו Chef, Puppet, SALT ובוודאי עוד כמה – אולם אני ממליץ ספציפית על Ansible מכמה סיבות:

  • הקוד של "המנוע" – פתוח לחלוטין וכתוב ב-Python.
  • אין צורך ב-"שרת" Ansible. כל הפעילות היא Serverless לחלוטין.
  • הכתיבה של ה"תסריטים" (או Playbooks איך שזה נקרא ב-Ansible) היא פשוטה ולוגית. המשתמש יכול תוך שעה שעתיים אחרי שהוא קרא את התיעוד לכתוב דברים בסיסיים שיכולים לרוץ על המכונה שלו ומכונות אחרות, כך שעקומת הלימוד – היא די קטנה.
  • יש לכם שרתי Windows? אולי הגיע הזמן גם ששם תהיה אוטומציה? אז ל-Ansible יש גם מודולים ל-Windows, בין אם מדובר להתקין קבצי MSI, להגדיר IIS, להעתיק קבצים, פעולות דוט NET, ניהול משתמשים וקבוצות ודברים נוספים. העלות לחברה? יקרה מאוד .. אפס שקלים.
  • מחפשים ממשק Web? אתם יכולים לרכוש את Ansible Tower (וביחד עם זאת לקבל תמיכה רשמית מ-רד-האט) או שאתם יכולים להשתמש בממשק וובי אחר (ויותר בסיסי) בקוד פתוח שנקרא Ansible Semaphore.
  • חושבים לעבור לאוטומציה אחרת מסיבה כלשהי? לרוב המתחרים יש כלים אוטומטיים להעביר את ה-Playbooks שכתבתם אל המערכת החדשה (אם כי עדיין לא נתקלתי בחברה שעברה מ-Ansible למערכת אחרת).

כך, בעזרת פתרון כמו Ansible אין אפשרות "לכלוא" את הלקוח, וזאת בניגוד לכלים מתחרים סגורים/סמי סגורים (שימו לב שכלי אוטומציה מסויימים מציגים את עצמם כ"קוד פתוח" למרות שה"מנוע" שלהם הוא קוד סגור לחלוטין וקנייני ואי הארכת חוזה תיצור בעיות בקבלת תמיכה ובהמשך עבודה עם הכלי!) והלקוח יכול לעשות בכלי כרצונו.

אותו הדבר גם בכלים לניהול סביבת חיים (Life Cycle) של קונטיינרים וסביבות המורכבות מעננים פרטיים וציבוריים. ניקח לדוגמא את קטגוריית ה-CMP (כלומר Cloud Management Platform). בתחום זה יש מתחרים רבים, החל מ-VMWare עם ה-vRealize לגרסאותיו, RightScale, ועוד. האם פלטפורמות אלו מבצעות את מה שהן מבטיחות? בהחלט! אולם אם תפסיק לשלם את התשלום החודשי או השנתי, תיתקלו באחת מהסיטואציות הבאות:

  • במקרים כמו של RIghtScale – אתה "בן ערובה", כל עוד שתשלם – הכל עובד. הפסקת לשלם, תתחיל לבנות מחדש את כל מה שבנית – על מוצר אחר.
  • במקרים כמו vRealize אם אתה מפסיק לשלם, המערכת לא תתעדכן לשרותים והגדרות חדשות של עננים ציבוריים, OpenStack ואחרים, אין תמיכה ואין עדכונים לגרסאות חדשות.

לעומת זאת, במוצר כמו CloudForms שנותן לך לבצע CMP (כולל כמובן עמידה ברגולציות וכו'), אם לא בא לך לשלם יותר, אתה יכול לייצא ולייבא את ההגדרות, הקבצים והתכנים לגירסת הקוד הפתוח (ManageIQ) בדיוק כמו שאתה יכול לעבור מ-RHEL ל-CentOS מבלי לאבד פונקציונאליות או תאימות. כשזה מגיע לקונטיינרים, אתה יכול לעבור מגירסת OpenShift מסחרית ל-OpenShift Origin שמבוססת על Kubernetes כך שבעצם למעט שרותי תמיכה (שאותם תוכל לקבל מצד ג' בין כה), אינך מפסיד דבר. להיפך: אתה שומר על כל העבודה שהצוות ביצע ואפשר לאחר המרה לגירסת קוד פתוח – להמשיך לעבוד כרגיל.

לסיכום: לא חשוב אם החברה היא סטארט-אפ שממומנת בחסכונות של המייסד או אם מדובר בחטיבות מחשוב של בנק גדול ועתיר תקציבים: ה-ROI, ה-TCO והשימוש החוזר (re-usability) בפלטפורמה ובכלים הם לדעתי הדברים החשובים. ראיתי מספיק מקרים בהם הוצע ללקוחות כלי כלשהו בקוד סגור בעלות נמוכה (כי מדובר בחברה גדולה ומוכרת שרבים מקשיבים לפתרונות שהיא מקימה) ועתה כשצריך לעבור לעננים וקונטיינרים – החברה צריכה להשקיע תקציבים גדולים כדי לעבור לפלטפורמות קוד פתוח. לכן – חשוב מאוד לבדוק גם כלים בקוד פתוח או כלים מבוססי קוד פתוח וגם להשקיע במחשבה איך לא למצוא את עצמכם "נעולים" באותו כלי או באותה פלטפורמה.

שבוע טוב 🙂

על תשתית קונטיינרים לחברות מסחריות

גילוי נאות
"חץ ביז" הינו עסק שמוכר שרותי אינטגרציה ויעוץ למספר מוצרים לתשתית קונטיינרים
מערכות קונטיינרים בפלטפורמות שונות (קרדיט: Wikibon)

יותר ויותר חברות שומעות כיום את המושג "קונטיינרים" ואותם עסקים וחברות גדולות, בין אם הם בנקים, תעשיה פיננסית, בטחונית, רפואית ועוד – מעוניינות לשלב את טכנולוגיות הקונטיינרים, אבל כל מי שבתחום יכול לאמר לכם שהתחרות גדולה ויש מספר חברות שמציעות פתרונות שונים כולל רד-האט, סוזה, Docker (החברה), ועוד, והאמת – גם לאנשים מקצועיים די קשה להחליט מה לקחת, ומשווקים שונים מנסים לדחוף הצעות שונות לחברות. איך אמר לי היום מישהו בכיר בחברה גדולה: "חץ, השקענו מיליונים ב-ESXI, אין מצב שניפטר מזה!"

אז אולי נתחיל בדבר הכי בסיסי: תשתית הוירטואליזציה אינה מתייתרת בגלל הכנסת קונטיינרים, אלא להיפך – תשתית הקונטיינרים משתמשת בפתרונות וירטואליזציה (ולא חשוב איזה פתרון וירטואליזציה יש לך!) כדי להריץ קונטיינרים. אפשר כמובן להתקין מערכת הפעלה על הברזל עצמו כמו Red Hat Atomic (או הגירסה החינמית מבוססת CentOS) ולהתקין עליה קונטיינרים, אבל אז בעצם .. איך תנהל את השרתים? מערכת Atomic לא מאפשרת להתקין תוכנות נוספות על הברזל עצמו אלא אך ורק להריץ קונטיינרים, לכן בד"כ הדבר המומלץ הוא להשתמש במערכת לניהול וירטואליזציה, ויצירת מכונות VM שעליהן ירוץ פתרון הקונטיינרים.

בנוסף, פתרון של קונטיינרים עוזר לנצל בצורה טובה יותר את התשתיות שלכם. עשו נסיון פשוט: הקימו VM לינוקס עם 2 או 4 ליבות וכמות זכרון מספקת והתקינו עליו אפליקציה חשובה לכם. הריצו את ה-VM והאפליקציה ומדדו את ניצול הליבות. אם אתם רואים שניצול הליבות אינו מלא, אז אפליקציה כזו יכולה להיות מועמדת מעולה להרצה בקונטיינר, שם תוכלו להריץ אותה מספר פעמים עם אותם משאבים (כאשר אתם מקבלים "על הדרך" Load Balancing, High Availability מפלטפורמת הקונטיינרים) . אפשר גם להריץ אותה עם משאבים נמוכים יותר אם אינכם רוצים שרידות.

(מכיוון שבלוג זה פונה לקהל מאוד רחב, החל במתחילים ועד המקצוענים, אני ממליץ לקרוא את הקובץ PDF הזה כדי להבין מה התחרות שיש מבחינת פלטפורמות, ההבדלים, איך הם רצים וכו'. ב-Wikibon כתבו מסמך מאוד רציני ומובן).

עתה נחלק ל-2 את החברות בארץ: יש כאלו שקוד פתוח זה "בעורקים" שלהם – יש להם צוותים שמכירים לינוקס מאוד לעומק, נסיון עשיר ב-Python ו-Go והם יכולים לקמפל לינוקס קרנל בין פיהוק למשנהו ואם יש בעיה בתוכנת קוד פתוח – מישהו בצוות יכול לחטט ולתקן. לאותן חברות שמחפשות פתרון קונטיינרים מקיף אני פשוט ממליץ ללכת על OpenShift Origin על תשתית וירטואליזציה ולהתחיל להשתמש. כל מה שאתם צריכים בשביל להריץ קונטיינרים, להקים, לבנות, Load balancing, HA וכו' וכו' – הכל כבר שם. תורידו מה-GIT ותתקינו ואין לכם צורך לשלם על כלום.

ב-95% מהמקרים האחרים – חברות בד"כ יעדיפו מוצר מסחרי עם תמיכה מלאה של היצרן, עדכונים מהיצרן וכו' וכאן בישראל נמכרים 2 מוצרים: Docker Datacenter שנמכר ע"י מטריקס ו-OpenShift שנמכר ע"י העסק שלי (אם כי, לשם הגילוי נאות וה"פרסומת", העסק שלי אינו היחיד שמוכר אותו, רק שכאן תקבלו משהו .. טיפה יותר מקצועי. הדגמות וידאו על Open Shift, אגב, בקרוב יופיעו בערוץ יוטיוב של חץ ביז).

מכיוון שאינני מרוויח רווחים גדולים ממכירות מוצרים, אין לי בעיה להיות הגון ולהמליץ אלו מהמוצרים לסיטואציות שונות:

  • אם אתם חושבים להקים מכמות של כמה מכונות בודדות (VM או פיזי) ועד כמה עשרות כאלו (הם נקראים Nodes) – אז מבחינת תמחור, ה-Docker Datacenter זול בהרבה מהפתרון עם OpenShift. בנוסף, אם מערכת ההפעלה העיקרית שלכם היא Windows והקונטיינרים שלכם יריצו קוד שרץ על מערכות מיקרוסופט – Docker Datacenter הוא הפתרון היחידי כרגע המתאים לפלטפורמות מיקרוסופט.
  • אם לעומת זאת אתם מתכננים על מאות Nodes ומעלה – הפתרון של OpenShift שווה יותר (וזול יותר)
  • אם אתם מעוניינים להקים תשתית חדשה לגמרי שתהיה נפרדת מתשתית הוירטואליזציה הנוכחית שלכם ושאותה תשתית חדשה תריץ קונטיינרים – אז אני ממליץ לרכוש את ה-OpenStack החדש (שם קוד: Magnum) שדואגת גם לתשתית כולה (Compute, Network, Storage, Authentication, Images וכו') וגם להרצת קונטיינרים, בניה, LB, HA וכו'. גם רד-האט וגם SuSE ישראל מוכרים את OpenStack Magnum. אינני יכול לפרסם מחירים של אף מוצר אבל מה שאני כן יכול לרמוז – זה שכדאי להתעניין אצל 2 הספקים במחירים. התחרות רצחנית!

כדאי לזכור משהו חשוב: אין מעבר קל בין Docker Datacenter ל-OpenShift. שתיהן אמנם משתמשות ב-Dockerfile כדי להרים קונטיינרים מבוססי Docker, אולם כל המערכות "מסביב" הינן שונות לחלוטין. ב-Docker Datacenter משתמשים ב-Docker Swarm ואילו ב-OpenShift משתמשים ב-Kubernetes. אפשר לייצא ולייבא קונטיינרים דרך סקריפטים אבל מנסיון – זה לא כיף גדול וזה די מורכב.

לסיכום: למעט מכונות VM שמצריכות חיבור לציוד פיזי יעודי (כרטיסים מסויימים וכו'), אפשר להעביר את רוב הדברים שרצים על VM לרוץ על קונטיינרים (כשמדובר על VM שמריץ לינוקס), קל מאוד לשכפל קונטיינרים ובתוך אותן פלטפורמות השרידות, עמידה בדרישות ובחיבוריות מצד גולשים – כבר כלולה. גם מבחינת אורך חיים של הקונטיינרים החיים קלים. אין עדכונים, יש בניה מחדש של קונטיינרים והרצתם עם העדכונים שכבר מותקנים. בישראל יש 2 מוצרים גדולים וידועים שנמכרים ומקבלים תמיכה פה בארץ וכדאי לשקול את היתרונות והחסרונות של כל אחד לפני רכישה.

מכירות – לא עדיף לרכוש ישירות מיצרן התוכנה?

הנה שאלה שאני נשאל עליה פעמים רבות (עוד לפני ההכרזה שלי על מכירות פתרונות מיצרני לינוקס): האם לא עדיף לרכוש פתרון X ישירות מהחברה היצרנית?

הרקע לשאלה הזו: לקוחות רבים מגיעים מהעולם של מיקרוסופט. הבה נודה באמת: למיקרוסופט יש מוצרים רבים והם מעולים בשילוב המוצרים שלהם אחד בשני. שרת ה-Windows עובד מצוין עם שרת ה-SQL שלהם יחד עם פתרון הוירטואליזציה שלהם ומערכת ניטור השרתים שלהם ועוד. מיקרוסופט באמת עושים עבודה מעולה ואם החברה מושקעת חזק בעולם מיקרוסופט, רוב הסיכויים שהפתרונות של מיקרוסופט יספיקו לה ולכן קניה ממשווק מורשה של מיקרוסופט כלשהו תספיק לחברה.

בעולם הלינוקס – הדברים שונים והם דינמיים. קחו לדוגמא הפצות לינוקס בשימוש אצל מפתחים ובשרתים. בעבר (הלא רחוק, למען האמת) רוב העסקים השתמשו ב-CentOS גם לדסקטופ וגם לשרתים (בחברות גדולות על השרתים היה RHEL). כיום? רוב תחנות הדסקטופ בסטארטאפים ובחברות קטנות (וחלק מהגדולות) מריצים אובונטו רגיל ובשרתים Ubuntu LTS. אחת השאלות שאני מקבל כשאני מציע פתרון מסוים לפרויקט או כפתרון לבעיה – היא "זה רץ על אובונטו?". חברות מעדיפות לרכז את תשתית הלינוקס שלהם על הפצת לינוקס אחת (אם אפשר) ואם יש להם מספר הפצות לינוקס – הם יעדיפו לאחד.

בניגוד למיקרוסופט, ליצרני הפצות לינוקס אין פתרון לכל דבר. כשזה מגיע לפתרונות ניהול תשתיות, הפתרונות של רד האט יותר טובים, אבל כשזה מגיע ל-OpenStack או לפתרון אחסון Scale Out או פתרון עדכונים לשרתי Windows ולינוקס – הפתרונות של SuSE יותר טובים וכשזה מגיע לפתרון אחסון Scale Up הפתרונות של אף אחת מהיצרניות לינוקס אינו מספק ברמה טובה (במקרים כאלו עדיף לבנות אחד מקוד מקור ולמכור ללקוח תמיכה).  יותר מכך – פתרונות רבים כוללים תוכנות שונות שאין להן קשר לאף  אחת מהיצרניות. אם לדוגמא תרצה לנטר מאות ואלפי מכונות וירטואליות או קונטיינרים – פתרון של ZABBIX יעשה את הדברים באופן אוטומטי ואם רוצים גרפים יפים מאוד – אפשר לשלב בקלות את Grafana לדוגמא. מישהו מיצרני הפצות הלינוקס משווק זאת? לא. אפשר לבקש לשלב את הפתרונות מיצרן ההפצה, אך במקרים כאלו תתכונן לשלם הרבה "אקסטרא" מכיוון שמערכות התמיכה של יצרני ההפצה לא תומכות ב-Zabbix או Grafana (ותוכנות רבות אחרות) וזהו חסרון גדול של רכישה ישירות מיצרן הפצת הלינוקס.

לכן, המלצתי – עדיף לרכוש ממשווק (או אינטגרטור) שגם יכול לתת לך פתרון של התוכנות שאתה צריך (ולא רק מה שהיצרן "דוחף") עם תמיכה מלאה, כך שבמקרה והתקלה היא ב-OS, נותן הפתרון יכול לפתור אותה או להעלות אותה לתמיכה של היצרן ובמקרה והתקלה היא באפליקציות הנוספות שהותקנו ע"י האינטגרטור – גם אז תקבל תמיכה.

מעכשיו – יש גם מכירות

במחירים כאלו – אין לנו כל כוונה לרכוש את המוצר!

עד כה העסק שלי נמנע ממכירות ישירות של תוכנות של חברות רד-האט וסוזה. הסיבה לכך היתה פשוטה: לתת למשווקים להרוויח את לחמם ואני ארוויח את לחמי משרותים כמו התקנה, הטמעה, אינטגרציה, תמיכה נוספת וכו'.

עד ששבוע שעבר התרחש משהו שדי שכנע אותי לשנות דברים.

בשבוע שעבר פנה אליי מנמ"ר מחברה גדולה כלשהי כדי לשאול אם יש פתרון תוכנה לניהול מערכות VM מקומיות ובעננים. מכיוון שאני מכיר טוב את Cloudforms (והרמתי פתרונות כאלו) המלצתי לו על התוכנה, ומכיוון שאינני משווק, המלצתי לו לשאול את המשווקים הרשמיים לגבי עלויות. הוא הסביר לי כי מבחינתו זה נראה מעניין אבל הוא לא מרים PoC עד שהוא יקבל הצעות מחיר. לגטימי.

עברו 48 שעות ואותו מנמ"ר מרים אליי טלפון. ה-PoC שהוא חשב עליו? מבוטל. מדוע? הצעות המחיר שהוא קיבל היו לדבריו "מבהילות" והוא לא מוכן לשלם מחירים כאלו. מכיוון שאני מכיר מחירים, ביקשתי שישלח לי את ההצעות במייל, אולי יש כאן אי הבנה של איזה איש מכירות או משהו. קיבלתי את ההצעות ומכיוון שאני מכיר את המחירים של יצרן התוכנה – חשכו עיניי. קודם כל שהיו חסרים חלקים שגם עולים בתשלום אבל גם כך – הצעות המחיר היו בין 180 ל-250 אחוז מהמחיר שהיצרן מבקש וההצעות לא כללו מחירים נוספים הכוללים התקנה/אינטגרציה וכו'. פשוט קובץ ISO ומספרים סריאליים פר שרת.

אני בהחלט מודע לכך שמשווקים אינם מלכ"ר והם צריכים להרוויח את לחמם, יש להם עלויות משלהם ובסופו של דבר מדובר בביזנס. יחד עם זאת, לעניות דעתי – יש הבדל בין להרוויח לבין חזירות. בסופו של דבר – אם לקוח לא רוכש, אני לא אקבל פרויקט.

לכן, החלטתי שמעתה – גם אני אמכור, עם רווח, בלי חזירות. המחירים עצמם ינועו בין מחיר מוזל אם העיסקה כוללת שרות אינטגרציה, לבין מחיר מעט יותר יקר (ובשום מקרה הוא לא יהיה כמו המחירים הנ"ל) לתוכנה+רישוי בלבד (בכל זאת, הבנק וחברות האשראי מעוניינים בעמלות שונות..)

ההבדל בין המכירות של "חץ ביז" למכירות של משווקים אחרים – הוא שמדובר במכירות "בוטיק". לי אין כל כוונה לחתום עם עשרות חברות הסכמי שת"פ ולהתחיל "לדחוף" ללקוחות מוצרים. מה שהעסק שלי ימכור – אלו מוצרים שניסיתי, יש לי ידע טכני לגביהם ומה שהכי חשוב: שהמוצר עונה לצרכי הלקוח. לא מוצרים שלא עודכנו 3 שנים, לא מוצרים עתירי באגים ואין לי שום בעיה לאמר ללקוח פוטנציאלי ללכת למשווק אחר ולקנות מוצר X כי הוא מתאים יותר לצרכיו, גם אם אני לא אקבל מכך אגורה שחוקה. אמון זה דבר חשוב בעסקים ודבר שלא ניתן לרכוש בכסף.

אז החל מהיום, אם אתם מחפשים מוצרים ופתרונות של רד-האט או SuSE, "חץ ביז" הוא פרטנר רשמי של 2 החברות ואתם מוזמנים ליצור קשר