על עסקים קטנים ומעבר לעננים. כדאי?

מיקרוסופט, גוגל ואמזון פתחו בשנים האחרונות ב"מרדף" אחר לקוחות על מנת להעבירם לענן הציבורי שבבעלותן. כל חברה נתנה קרדיטים (במיוחד מיקרוסופט, שחילקה אותם כמו ממתקים) כך שהלקוח לא ממש הרגיש את העלות החודשית עד שהקרדיטים פגו (הם בדרך כלל מחזיקים לשנה או שנתיים מקסימום) והלקוח היה צריך לשלוף את כרטיס האשראי ולשלם, ובלא מעט מקרים – יותר ממה שהוא שילם בעבר (לפני שהוא עבר לענן).

כשזה מגיע לחברות, העניינים די ברורים. מקבלים חשבונית כל חודש (גם כשמדובר בקרדיטים) וכך יודעים מה העלויות יהיו פחות או יותר לכשיצטרכו לשלוף את כרטיס האשראי של החברה, אבל כשזה מגיע לעסקים קטנים שיש להם אתר אחד או חנות או בלוג – לא כל כך מובן להם מדוע הם משלמים את הסכומים שהם משלמים וכך מדי פעם אני מקבל מיילים עם בקשות יעוץ איך אפשר להנמיך את התשלום.

אז נתחיל במשהו פשוט: אם האתר שלכם עצמאי או שיש לכם חנות באינטרנט עצמאית או בלוג או דברים כאלו, ברוב המקרים ההצעות של ספקי הענן הציבורי לא רלוונטיים לכם/ן (למעט אמזון ותיכף אסביר). מה שאתם צריכים זה שרת וירטואלי עצמאי אצל אחד מהספקי שרותים הללו על מנת שהכל ירוץ בו ללא תלות בשרותים נוספים מצד ספק הענן.

אתן דוגמא: אתם קוראים את הבלוג הזה, שהוא חלק ממספר בלוגים שעבדכם הנאמן כותב. כל הבלוגים רוצים בשרת וירטואלי עצמאי שהיה נמצא בחברת Digital Ocean ועתה הוא נמצא באמזון תחת Amazon Lightsail. האתר עצמו, וה-Database שלו ושרת ה-Web – כולם מותקנים על שרת וירטואלי יחיד שעולה לי בחודש 40$. זה מה שאני משלם בכל חודש, בין אם נכנסו 3 גולשים או 2000 גולשים ביום, מכיוון שכמות ה-DATA היוצאת מהשרת אינה עוברת את כמות ה-DATA המוקצית עבורי בחבילה. יש חבילות כמובן יקרות יותר ויש זולות יותר, בהתאם לצרכי הלקוח והחברות המציעות שרותים אלו ושאני יכול להמליץ עליהן (כולל Amazon Lightsail שהזכרתי לעיל) הן Digital Ocean ו-Linode ויש כמובן חברות נוספות בהתאם להמלצות שאתם יכולים לקבל מאחרים אולם אלו ההצעות הפופולריות ורציניות.

כמובן שגם ספקי הענן הציבורי מציעים מוצרים כמו קונטיינרים, מכונות וירטואליות וכו', אולם שם התעריפים שונים מההצעות לעיל. לדוגמא: אם באמזון ניקח מכונה ב-EC2 (לא בחבילת ה-Lightsail) כמו המכונה שיש לי, המחיר יהיה $43.63 עד לתעבורה של 100 ג'יגהבייט, אולם אם מחר אפרסם פוסט שיהפך לויראלי, אני אגיע בקלות גם לתשלום של 50-100$ לחודש. אם נבנה ב-Google Cloud את אותו מפרט של מכונה (מכונה מבוססת לינוקס, 2 ליבות, 4 ג'יגהביייט זכרון, 40 ג'יגה דיסק SSD ו-100 ג'יגהבייט תעבורה החוצה) נגיע ל-$61.22. ב-Azure אותה חבילה תעלה לנו $48.42. כך יוצא שהלקוח משלם יותר על פחות. (אגב, ב-Azure תצטרכו לשלם יותר כי הדיסק מוגדר "זמני", ודיסק מבוסס רשת עולה יותר). הערה: המחירים יכולים להיות אצל חלק מהספקים זולים יותר – אם אתם משלמים מראש שנה או שנתיים.

יש כמובן את ההצעה של קונטיינרים, שהם מעין "מיני" מכונות וירטואליות, אך גם כאן אין ממש בשורה. אם ניקח לדוגמא את ההצעה של Azure, אז רק לשם שימוש בשרות (AKS) תצטרכו לשלם $87.60 ועל כל קונטיינר (תצטרכו מינימום אחד) תצטרכו לשלם בנוסף, כך שההצעה כבר מההתחלה אינה משתלמת לאותם עסקים קטנים.

לסיכום: רוב ספקי הענן אינם מתאימים לאלו שמחפשים פתרון לארח את הבלוגים/אתרים/חנויות שלהם. על מנת להשתמש בשרותי ענן, צריך להכיר מקרוב את השרותים, צריך לדעת לכבות שרותים שאין בהם צורך וכן .. צריך לדעת גם תכנות סקריפטים ברמה כלשהי (בתור התחלה). גם אני (שנותן שרותים למחשוב ענן) שצריך לארח את הבלוגים שלי – מעדיף להשתמש בחבילה שאינן ענן רגיל וכך איני צריך לשלם בכל חודש סכום גדול אם יש לי פוסט ויראלי או שאחד מהבלוגים שלי נהיה פופולרי. אם כל מה שיש לכם זה בלוג/אתר קטן/חנות, קחו לכם הצעות מהחברות שהצעתי וכך יהיה לכם שקט מבחינה כספית.

על נקודות חשובות בעת מעבר לענן

במסגרת בלוג זה כתבתי בעבר כל מיני מאמרים על מעבר לענן, כמו פוסט זה על מעבר לענן מבחינה כספית, נקודות חשובות, שאלות ותשובות, שרידות ועוד (אתם יכולים למיין מצד שמאל לפי הקטגוריות). הפעם הפוסט מיועד יותר לאחראים על צוות ה-IT או ראש צוות ה-IT ובקיצור – ברמה של יותר החלטות, פחות Hands on.

בפוסט זה אני אעלה מספר נקודות ואתייחסן אליהן.

שרותי SAAS כחלק ממעבר לענן
SAAS (כלומר Software As A service) זה דבר מעולה, בתנאים ובדברים מסוימים. צריך לשלוח עשרות אלפי מיילים? יש כמה ספקי SAAS וסביר להניח שספק הענן שתבחר (טוב, למעט Azure לפחות ממה שידוע לי) שישמחו להציע לך שרות כזה. אם תיקח עצמאי שיקים לך דבר כזה, זה יעלה לך לא מעט, ובנוסף יש צורך לתחזק זאת ברמה שבועית או פחות (RBL, Black List ושאר צרות שמגיעים עם זה), כלומר במקרה כמו המקרה הנ"ל – השימוש ב-SAAS הרבה יותר זול מבחינת עלות ראשונית (ואולי גם בהמשך, תלוי בכל מיני פרמטרים) והוא שרות מוצדק.

לעומת זאת, אם לדוגמא אתה צריך שרות כמו MySQL או PostgreSQL בתצורה כמו Master ו-2 Slaves שיהיו מותקנים באזורים זמינים (Availability Zones במושגים של AWS), יהיה לכם יותר זול להקים זאת בעצמכם עם MariaDB (ו-Galera) לדוגמא, מכיוון שאתה יכול לבחור איזה גודל מכונה שתרצה (ולא רק מה שיש מבחינת SAAS), וגם התחזוקה עצמה אינה מסובכת. הבעיות הנפוצות ביותר שקיימות עם SQL (ולא חשוב איזה SQL) הם בד"כ השאילתות שנכתבות ע"י צוות הפיתוח וחוסר אופטימיזציה, וכאן שרותי SAAS לא יעזרו הרבה כי בסופו של יום – יותר קל וזול לתקן שאילתות מאשר להוסיף 20 שרתי רפליקציה ל-SQL.

מה שמוביל לנקודה הבאה..

תלותיות בענן ספציפי
אם יש לכם חדר שרתים, אני מזמין אתכם לעשות בו סיבוב (אם יש לכם זכרון טוב, אז רק תיזכרו בו 🙂 ). סביר להניח שנמצא שם שרתים מחברות שונות, קופסאות Appliance שאינן בשימוש, מערכות מחשב שאינן בשימוש ודברים שהוחלפו גם כשהציוד הישן עדיין תקין.

מדוע יש דברים שונים? כי בחלק מהמקרים ה-CTO הוחלף והוא החליט לבחור בחברה אחרת, בחלק מהמקרים חוזה השרות לציוד היה יקר מדי או שחלקי החילוף היו יקרים מדי ובחלק מהמקרים הציוד הושבת כי היבואן פשוט רגל או שאין מי שיתחזק את המערכות הנ"ל והחברה נאלצה לעבור לפתרון אחר.

אותו דבר יקרה עם עננים ציבוריים. זה לא שאלה של אם, זו שאלה של מתי. נניח בחרתם לעבור לענן של אמזון, קיבלתם כמות קרדיטים יפה והתחלתם להעביר מכונות VM ו/או להשתמש בשרותי SAAS של ספק הענן. אחרי שנה או שנתיים, כשהקרדיטים אזלו (או פג תוקפם – אם לא השתמשתם בכל הקרדיטים והגיע זמן שפג תוקפם, כל הקרדיטים נעלמים) יגיע לדוגמא נציג של גוגל ויתן לחברה הצעה-שאי-אפשר-לסרב-לה, סביר להניח שההנהלה תקבל החלטה לעבור ענן.

מבחינת מעבר ענן, הדבר הכי קל להעביר זה מכונות VM. מקימים רשת וירטואלית אצל ספק הענן החדש, מייצאים את ה-VM מהספק הישן, מייבאים אצל הספק החדש ומתחילים לעבוד. מה עם שרותי ה-SAAS שהחברה משתמשת אצל ספק הענן הישן? כאן בד"כ נמצא הכאב ראש המרכזי להעביר את הדברים הללו וזה החלק שיקח הכי הרבה זמן (כדי לבצע שינויים בקוד הפנימי ובסקריפטים).

מה שמוביל לנקודה הבאה..

סקריפטים, קוד ואוטומציה
כשיש לנו תשתית פנימית שנמצאת בחדר השרתים, סביר להניח שצוות ה-IT יכתוב במהלך הזמן עשרות או מאות סקריפטים (ב-PowerShell, Bash, Python, Ruby וכו') על מנת להריץ דברים מסויימים כמו תהליכים מתוזמנים (Cron), ניקוי ומחיקת קבצים ועוד עשרות דברים שונים.

בענן הציבורי לעומת זאת, לרשותכם עשרות או מאות שרותי SAAS שונים וכל אחד מהם צריך הגדרות שונות על מנת שיפעל ויבצע מה שהשרות צריך לבצע, ובמקרים רבים הדבר שנעשה ע"י הצוות הוא כתיבת סקריפטים שיעשו את הדברים או שמכניסים את הקוד לאפליקציה שכותבים שרצה לדוגמא ב-Back end, וכאן בד"כ ישנם 2 בעיות:

  • במקרים רבים לאבטחת המידע לא ניתנת החשיבות המספיקה ובמקרים רבים הסקריפטים מכילים מפתחות של החברה, מה שעלול להוביל למצב שאם סקריפט דולף (או חמור מכך – המפתחות דלפו) – מישהו ישתמש במפתחות ליצור מכונות או שרותים שהחברה תשלם עליהם (וזה קרה בעבר לגוף גדול). בנוסף, שרותי SAAS שונים מצריכים הגדרות נוספות לשם אבטחת מידע, מה שלא תמיד מקבל מספיק יחס מבחינת הכותבים, מה שיוצר מצבים לא נעימים.
  • אחד הדברים הכי חשובים להכניס ולהטמיע בחברה הם כלי אוטומציה או כלים לעבוד עם הענן, כלים שהם ידועים במקום להמציא את הגלגל. כך לדוגמא, עבודה עם Terraform או כלי אוטומציה כמו Ansible, Puppet, Chef הם דרכים הרבה יותר טובות כדי לבצע מה שצריך, מכיוון שכלים אלו כוללים כבר תמיכה ב-API החדש של ספק הענן (בד"כ יש צורך בעדכון גירסת הכלי ושינויים קטנים בקוד שנכתב תוך שימוש בכלי על מנת לקבל את הפונקציונאליות החדשה), וכלים כאלו נותנים גם תמיכה יותר טובה בהצפנת מפתחות, קבלת פלט מסודר בהרצת הדברים ועוד. אלו דברים שהרבה יותר קשה לתחזק בקוד ללא אוטומציה שנכתב כולו בחברה.

היתרון הכי גדול של אוטומציה הוא מבחינת עובדים. אם לדוגמא קלטתם עובד חדש, אתם יכולים לבדוק בראיון שהוא מכיר את כלי האוטומציה שאתם עובדים איתו ואם כן, אז הזמן שהעובד החדש יצטרך להשקיע כדי לעבוד בצורה שוטפת עם הכלים והדברים שנכתבו עם אותו כלי – הוא קטן בהרבה בהשוואה לסקריפטים וקוד אחר שנכתב פנימית, כי אז הוא יצטרך להשקיע כמה שעות או ימים כדי לראות מה הקוד בכלל עושה.

מה שמוביל לנקודה הבאה…

אימוץ טכנולוגיות חדשות
הנה אחד הדברים שאני שומע: "אנחנו מעוניינים שתקים לנו את הדברים בקונטיינרים, אנחנו רוצים גם לעבוד ב-CI/CD עם Jenkins ושהכל יהיה עם Auto Scaling".

לי אישית, אין לי שום בעיה לתת את השרות הזה, בין אם בעבודה עם ECS, עם Kubernetes, עם Swarm או Kubernetes ואין לי גם בעיה לעבוד עם Jenkins. זו לא הבעיה. הבעיה בד"כ היא מה קורה עם הצוות שלך. כל הכלים שציינתי לעיל מורכבים מאוד (ועוד לא דיברנו על שרותי ה-SAAS השונים שספק הענן מציע והחברה רוצה להשתמש בהם).

לכן, בד"כ ההמלצה היא להכיר ולעבוד אחד אחד. רוצים ש-Jenkins יקים עבורכם קבצים (Build) שמגיע ממערכת GIT? קודם תכירו את זה, ואחרי שיש לצוות ידע, נמשיך לקונטיינרים, נכיר את המושגים השונים ונתחיל להעביר לאט את הדברים לשיטה החדשה. "לזרוק" על הצוות ערימת טכנולוגיות מבטיחה שדברים יזוזו לאט, עם המון באגים, ואבטחת מידע ברמה נמוכה. אלו דברים שלוקחים זמן ולעניות דעתי – שווה להשקיע את הזמן הזה. זה שאני (או עצמאי או חברה אחרת) יקים את הדברים וזה יעבוד – זה נחמד, אבל אם הצוות לא מכיר כלום, יהיו המון בעיות.

לסיכום: מעבר לענן הוא טוב, בתנאים מסויימים, אבל חשוב לשים לב לדברים שונים שלא רק יעכבו את המעבר, אלא גם לצורה ולדרך המעבר. לא עושים את הדברים תוך יום או יומיים, תמיד מומלץ שיהיה מישהו חיצוני שהצוות יוכל להתייעץ איתו ויתן לכם תמיכה (וחשוב שאותו  מישהו יכיר גם תשתית On Premise וגם ענן, הנקודה הזו קריטית כשעוברים, כמו במקרים רוצים להעביר מכונות VM עם DVSwitch לענן… סיפור מההפטרה).