יעוץ VPS – עמוד 5 – הבלוג של חץ ביז

VPS או יעודי?

הנה שאלה שאנו נשאלים עליה במגוון דרכים וצורות: לקוחות עושים סקרי שוק, מוצאים כל מיני הודעות על שרתים יעודיים להשכרה (כאן לדוגמא). המחיר בהחלט נראה מפתה ומשתווה להצעות VPS שונות, רק שכאן אתה מקבל שרת שכולו שלך.

במחשבה הראשונה רוב האנשים יבחרו בשרת היעודי. אחרי הכל, אתה שולט עליו, כל כח העיבוד, דיסקים, זכרון – הכל בשליטתך, אין לך שום Overhead של וירטואליזציה ודברים אחרים, ולעיתים זה יוצא יותר זול מ-VPS של כל מיני ספקים, אז מה יש לך לחשוב יותר מדי? קח!

עצה שלי: לא לרוץ לקחת, אלא לבדוק כמה דברים לפני כן. דברים די פשוטים.

בוא נתחיל עם משהו פשוט: האם השרת שאתה הולך לשכור, אמור להביא הכנסות ורווחים לך? אם כן, האם כל שעה שהשרת למטה גורמת לך להפסד כספים? אם התשובות לשאלות הנ”ל הן “כן”, אז כדאי שתבדוק עם הספק (לא חשוב מי זה הספק, תמיד צריך לבדוק) שיש לו חלקי חילוף לשרת זמינים מקומית היכן שהשרת נמצא והאם הספק מוכן לחתום על כך שהוא מתחייב שיש לו חלקים.

מדוע? הסיבה פשוטה מאוד: ספקים רבים קונים שרתים ישנים, ואותם שרתים לא מגיעים עם חוזי שרות תוך 4 שעות, חלקם לא מגיעים עם חוזי שרות כלל וכלל, ואם נדפק חלק, הספק יצטרך לרכוש אותו ממשווק כלשהו. זכרון ודיסקים ניתן לרכוש בכל מקום אולם אם ה-Backplane נפגם, בקר ה-RAID או הספק נפגמים, הספק יצרטך לעבוד יותר קשה ולך כלקוח מצפה השבתה של לפחות 24 שעות, וזה כבר פוגם משמעותית בהכנסות וגם יכול לדפוק דירוג בגוגל.

ב-VPS המצב שונה: השרת הוא וירטואלי וגם אם השרת יעלה באש, ניתן לקחת את הדיסקים ולהעביר לשרת פיזי אחר ולהפעיל את השרתים הוירטואליים מחדש, או לחלופין, אם החומר שמור על מערך RAID-1 חומרה לדוגמא, ניתן לקחת דיסק אחד, לשלוף ממנו את קבצי השרת הוירטואלי, להעתיק אותם לשרת אחר שפועל ולהפעיל את השרת. ה-Downtime במקרים כאלו אצל ספק רציני יהיה בין שעה לשעתיים, הרבה פחות מ-24 שעות בהשוואה לשרת פיזי.

אם אתה צריך את כל הכח שהשרת יכול להציע לך ולא אכפת לך שהשרת יהיה 24 שעות למטה, אז במקרים כאלו עדיף לשכור שרת פיזי ולא VPS.

לכן מומלץ קודם כל לבדוק מה הצרכים שלך, מה הספק יכול לעשות במקרה של תקלה, כמה חשוב לך ה-Uptime – ורק אז להחליט אם שרת VPS או שרת יעודי מתאים לך.

המחיר הוא רק חלק מהמשוואה

מדי פעם מבקרים אצלנו באתר של “חץ ביז” לקוחות פוטנציאליים שמעוניינים בחבילות שרתי VPS שונים (בארץ או בחו”ל) ותוהים מדוע המחיר שלנו גבוה בהשוואה למתחרה X. מבחינת הלקוח, כשהוא משווה בין חבילות, אצלנו חבילה מסויימת כוללת ליבה ו-20 ג’יגהבייט דיסק במחיר של 200 שקלים ואצל המתחרה חבילה עם דיסק פי 3 בגודל ועוד ליבה עולה רק 100 ומשהו שקלים. מבחינה מספרית, עדיף כבר לסגור עם המתחרה עיסקה, הלא כן?

ובכן, אם הלקוח מסתכל אך ורק על שורת המחיר וזה הפרמטר הקובע, אז כן, עדיף לו לסגור עיסקה עם המתחרה. תיאורתית הוא מקבל יותר בפחות.

אבל, וכאן ה-אבל הגדול נכנס – זה רק תיאורתית.

כל ספק VPS מרוויח את פרנסתו בדרכים שונות. ספק אחד ימכור בזול וירוויח מדברים אחרים (התקנת המערכת מחדש, תמיכה ועוד), ספק אחר יתן תמיכה בזול או בחינם אך יגבה מחיר יותר גבוה על שרתי ה-VPS שלו, ויש כמובן אפשרויות נוספות.

אבל אם יש משהו אחד שמשותף לכל הספקים, זה הרצון להרוויח מהשרתים הפיזיים שיושבים בחוות השרתים. בלי חבילת VPS ללקוח, אין אפשרות למכור לו שרותים נוספים הקשורים בחבילה, שרתים הם דבר לא זול ואחסון השרתים הוא גם לא עניין זול, ולכן הספק מעוניין להרוויח כמה שיותר מהשרתים.

כמה להרוויח? זה משתנה בין ספק VPS לספק מתחרה, אך אם ניקח שרת ממוצע שיש בו 32 ג’יגהבייט זכרון, 8 ליבות (כלומר 2 מעבדי אינטל XEON), ו-2 דיסקים של 500 ג’יגהבייט ב-RAID-1 (או 4 דיסקים של 500 ג’יגהבייט ב-RAID-10), אז סביר להניח שהרווח (ברוטו) הרצוי נע בין 1400 ל-3000 שקל פר שרת לחודש (מבוסס על חישוב של 7 שרתים וירטואליים קטנים, חלק מהליבות מחולקות וירטואלית במחיר ממוצע של 200 שקל לחודש). המציאות היא כמובן שאצל רוב הספקים יהיו הרבה יותר מ-7 מכונות פר שרת, משהו בכיוון ה-15 מכונות, כך שמגיעים ל-3000 שקל.

אם נחזור לדוגמא בהתחלה של ספק שמוכר ב-100 שקלים מכונה כפי שצוינה בהתחלת הפוסט, ומתוך הנחה שיש לו את המפרט הטכני בשרת כפי שציינתי לעיל, הרי שאותו ספק “דוחף” בין 15 ל-30 (ואולי יותר) שרתים וירטואליים פר שרת פיזי, וזאת על מנת לכסות את הוצאותיו וגם להרוויח.

כלומר אותו לקוח שמשלם את ה-100 שקלים, בעצם מכניס את עצמו לתוך שרת עמוס מלכתחילה ובעצם הספק “בונה” על כך שהלקוח לא ישתמש במשאבים מרובים או בכל הדיסק, כי אם 15 לקוחות ישתמשו ב-60 ג’יגהבייט דיסק שהוקצה להם וירטואלית, הדיסק הקשיח יסתיים מהר מאוד ולקוחות בעצם “יתקעו”, כי בסופו של דבר הוירטואליזציה במערכת רק “רשמה לעצמה” שללקוח מגיע 60 ג’יגהבייט דיסק והיא מדמה דיסק כזה, אבל ברוב המקרים היא מקצה חלק מאוד קטן שגודל ככל שהלקוח משתמש (מה שנקרא Thin Provisioning) בדיסק ובשרת. מבחינת ביצועים, סביר מאוד שהלקוח יסבול אם המערכת שלו תדרוש משאבים רציניים וגם הלקוחות האחרים בשרת צריכים משאבי מעבד רציניים.

כך יוצא שלקוח שרצה לחסוך, “משלם” בעצם בביצועים של משאבים שונים בשרת.

לכן, לפני שסוגרים עיסקה עם ספק שמציע מחירים מאוד מפתים, כדאי שתבדוק את הדברים הבאים:

בדוק עם הספק כמה ליבות יש בשרת הפיזי ותחשוב על החישוב שציינתי לעיל. האם באמת אתה מחפש להיות “כלוא” בתוך שרת שמשרת לקוחות רבים נוספים ושלא יתן לך את הביצועים אותם אתה צריך לכשתידרש לכך?
מה בעצם הם צרכיך? אם אתה מחפש בעצם רק FTP או rsync לשמור נתונים בגודל כולל של 30 ג’יגהבייט לדוגמא, אז כח העיבוד אינו משנה, מה שחשוב הוא רוחב הפס ושיש באמת מקום מספיק בדיסק להכניס את התוכן שלך, כך שבדיקה פשוטה שלך יכולה לתת תשובות בכך שתשכור את החבילה מאותו ספק ואם לא קיבלת את מבוקשך מבחינת רוחב פס לדוגמא, הרי ששמורה לך הזכות לקבל את כספך תוך 14 יום.
אם יש לך אתר חשוב שדורש משאבים כי מגיעים אליך מאות עד אלפי גולשים, סביר להניח שהחסכון שלך יעלה לך בביצועי מערכת גרועים עד מצב שגולשים לא יוכלו להיכנס לאתר שלך, ואז החסכון הזה הופך עבורך להפסד כספי.

לסיכום: במקרים לא מעטים, מחירים מאוד נמוכים של ספקי VPS נועדו למשוך כמה שיותר לקוחות, ולא תמיד הפתרון שיוצע לך במחיר הנמוך הוא מה שיתאים לך. בקש מכונה לנסיון ללא תשלום ל-24 שעות ותנסה, ואז תחליט.

בהצלחה

עוד דוגמא להטעיית לקוחות

מדי פעם אני קורא כל מיני פורומים הקשורים לאירוח אתרים, שרתים וירטואליים וכל מה שקשור לתחום – בארץ. הפורום שעדיין מככב בגוגל הוא פורום hosts, הפורום עם היד המאוד קלילה על הדק החסימה (קצת אירוני היה לראות היום את אחד המתחרים הילדותיים שצחק עליי בסקייפ כשהחליטו לחסום אותי ואילו כיום אני רואה שגם הם חסומים).

מדוע אני מסתכל בפורום? כי לעיתים מודעות הפרסום בפורום נותנות לך להציץ הצצה קטנה למה שקורה אצל ספק. כך לדוגמא, אם ספק מציע חבילה X במחיר של 200 שקלים ואחרי זמן מה אתה רואה שאותו ספק מציע את חבילה X ב-50 שקלים, אתה יכול ללמוד מכך שהספק בצרות והוא זקוק למזומנים כמה שיותר מהר (אגב, זו גם אסטרטגיה ששימשה מתחרים לרכוש את המתחרה שלהם)

היום ראיתי הודעה מעניינת. הנה המודעה:

במודעה הזו יש כמה טעויות. אני מניח שכותב המודעה לא מבין ממש בטכנולוגיה, ולכן אני מעוניין לנצל את הפוסט הזה כדי להסביר כמה דברים:

שרת יעודי אומר שאם אתה בא אליי ושוכר ממני שרת יעודי, אתה שוכר ממני ברזל פיזי שלם. במקרה הנ”ל מדובר על שרת עם מעבד אחד ומתוכו אתה מקבל ליבה אחת, כך שאתה לא מקבל שרת יעודי, אתה מקבל שרת וירטואלי ויש הבדל ענק בין שרת וירטואלי לשרת יעודי – במחיר, בביצועים ועוד.
הנה נקודה שרבים טועים בה: חיבור SAS לא אומר בהכרח שזה חיבור מהיר יותר. SAS הוא בסופו של דבר צורת חיבור ופרוטוקול העברת נתונים בשרשור בין דיסקים לשרת ובין חיבור דיסקים חיצוניים במארז (כגון JBOD, טייפים וכו’). המהירות עצמה תלויה מאוד בדיסק עצמו – מה מהירות סיבובי הפלטות (RPM) בדיסק, זכרון חוצץ בדיסק (Cache) ועוד. ערימה של דיסקים SAS שמחוברים בשרשור יכולה לתת ביצועים מעולים, אולם אם נשים דיסק SAS אחד ונשווה אותו לדיסק בחיבור SATA-3 – שניהם יתנו פחות או יותר את אותה מהירות.
vMotion אינו חלק משרידות והוא אינו מנגנון שרידות חומרה. vMotion מאפשר להעביר מכונה וירטואלית משרת לשרת מבלי שצריך לכבות אותה, אך לשם כך אין צורך בשום דבר זולת עוד שרת נוסף שאפשר להעביר אליו את המכונה הוירטואלית, וזהו אינו מנגנון שרידות. מנגנונים שהם כן מיועדים לשרידות הם דברים כמו Fault Tolarence או High Availability לדוגמא.

עוד נקודה אחת שלדעתי היא בעיה שקיימת אצל ספקים רבים בארץ ובעולם: מוכרים שרת וירטואלי עם כמות זכרון קטנה ומוכרים לו Windows 2008: מבחינה טכנית, Windows 2008 מחייב במינימום ההכרחי לפחות 1 ג’יגהבייט זכרון וזה עוד לפני שמתקינים עליו IIS, SQL ועוד, כלומר כדי ששרת יגיש אתרים (גם כאחסון משותף קטן), יש צורך בלפחות 2 ג’יגהבייט זכרון. למכור ללקוח שרת עם 512 מגהבייט זכרון זה מתכון בדוק שהלקוח יהיה לא מרוצה ובמשך הזמן הוא יתלונן או יעזוב, אז מדוע להציע לו דבר כזה מלכתחילה?

יכול להיות שאותה חברה שפרסמה את המודעה עושה חייל ומצליחה, אולם לקוח פוטנציאלי שמבין במושגים ויתקל במודעה כזו פשוט ידלג מעל אותה חברה כי הוא מבחין בבורוּת. מדוע לו לעשות עסקים עם חברה כזו?

אירוח שרת יעודי–כדאי?

מדי פעם פונים לצ’אט שלנו אנשים עם שרת משלם ומחפשים לארח אותו בחוות שרתים, והם מסתכלים בהצעות שלנו לגבי אירוח שרתים. עד כאן הכל טוב ויפה, אך לעיתים הלקוחות מופתעים לשמוע ספציפית ממני הצהרה כמו לא תמיד שווה לארח שרת.

מה קרה? החלטתי לחסל את העסק? להוריד את האירוח? לא ממש Smile

נתחיל עם משהו פשוט: לא חשוב מה השרת שיש לך, חשובים הדברים הבאים:

מה גודל השרת ב-U. המידות הם 1U, 2U והלאה
כמה נקודות חשמל אתה צריך לשרת? 1? 2? (2 במקרה שיש לך RPS כלומר Reduntant Power Supply)
כמה כתובות אתה צריך? (אתה צריך לפחות כתובת אחת חיצונית לשרת, אך אם יש לך מודול שליטה מרחוק כמו iDrac/ILO/IMM/IPMI בהתאם ליצרן – תצטרך כתובות IP נפרדת לכך)
כמה חשמל השרת שלך צורך? אם יש לך שרת עם 4 מעבדים (לא ליבות) כשכל אחד מהמעבדים צורך המון והשרת שלך עמוס נון סטופ, תהיה לך תוספת למחיר בכל חודש בהתאם לצריכה.

כיום, המחירים בארץ לאחסון שרת 1U נעים בין 250-450 שקל (לא כולל מע”מ, בד”כ לא כולל כתובות IP נוספות, הזנות חשמל נוספות וכו’, תלוי בספק), ובמחיר הזה לא תמיד שווה להכניס שרת משלך לחווה.

מדוע? יש לכך מספר סיבות:

ישנם לא מעט ספקים שמציעים באותו מחיר להשכיר ללקוח שרת פיזי. בד”כ לא מדובר על שרתים חדשים (ברוב המקרים מדובר על שרת שכבר “קרעו אותו” או שהוא ישן ויד שניה), אבל היתרון על פני שרת משלך (אם גם שלך ישן) זה שהספק מחויב לתקן תקלות חומרה בזמן קצר. תתקשר לכל חברת שרתים ותשאל אותה כמה יעלה לשלוח טכנאי ולהחליף לך ציוד. תהיה בטוח שזול – זה לא. ישנם כמובן ספקים שמשכירים שרתים חדשים “מהקופסא” במחירים שגבוהים בהרבה מ-400 שקל לחודש, ולפעמים שווה להשכיר מהספק שרת (כל עוד זה עונה על מה שאתה מחפש), כך שכדאי לשמוע הצעות ולראות אם זה שווה עבורכם להשכיר ואם זה כולל SLA.
שרתי VPS כיום נותנים ביצועים יותר גבוהים משרתים יעודיים (בהשוואה לשרתים ישנים כמובן), ושרתי VPS קל לספק לתחזק אותם בהשוואה לתחזוקת שרת יעודי. אם יש בעיית חומרה (ולספק יש תשתית רצינית), הוא יכול להעביר את ה-VPS שלך משרת אחד לשרת אחר, כך שניתן לקבל ביצועים גבוהים והמשך עבודה כאילו זה היה השרת ברזל שלך.

היכן כל זה לא רלוונטי? כשיש לך כמות שרתים פיזיים שאתה מעוניין לארח אצל ספק. במקרים כאלו כדאי ליצור קשר ישירות עם הספק המארח (שימו לב: הספקים הגדולים לא מתרשמים מכמות של פחות ממחצית ארון, והם גובים מחירי פרימיום שאינם שווים בהשוואה לספקים הבינוניים לדוגמא) ולבקש מחיר מיוחד.

אם החלטת לארח שרת משלך בכל זאת אצל ספק, חשוב לוודא את הנקודות הבאות:

ודא כי הספק מתחייב לרוחב פס סימטרי יעודי משלך (ללא טריקים של הכפלה, הווה אומר אם אתה מקבל 10 מגהביט סימטרי, אז תוכל להעלות או להוריד 10 מגהביט, יש ספק או 2 שמשתמשים בטריקים לאמר “10 מגה” בשעה שהם מתכוונים ל-5 מגה והם מחשבים בנפרד את ההעלאה או הורדה. אצל ספקים כאלו לא מומלץ לארח). ודא כי זה מה שהינך מקבל ושהספק מתחייב שרוחב הפס שלך יהיה פנוי רק לשימושך.
אם יש לך שרת עם 2 חיבורי חשמל (RPS), ודא כי אתה מקבל הזנה נפרדת לכל ספק, כך שאם יש תקלה בהזנה אחת, השרת שלך יקבל חשמל מההזנה הנפרדת.
אם אין לך בשרת מודול לשליטה מרחוק (IPMI/iLO/IMM/iDrac) הוסף זאת לשרת שלך ואל תסמוך על KVM של הספק המארח. לעיתים תצטרך בשעת לילה מאוחרת (שהספק כבר לא עונה לטלפונים או שבחווה עסוקים) להתחבר מרחוק לפתור תקלה וכניסת SSH או RDP לא אפשרית – ואז השקעה קטנה זו (בסביבות 50-100 דולר, תלוי בלוח אם, בלוחות רבים זה כבר מובנה) תחזיר את עצמה ותוכל לטפל בתקלה במהירות.
ודא כי בחבילה כלול חיבור רשת נוסף לאותה שליטה מרחוק עם כתובת IP וודא כי החיבור מוגדר.
אם יש לך מספר שרתים פיזיים (או מספר שרתי VPS) ויש לך איש טכני טוב, מומלץ שתנהל בעצמך חומת אש. כך תחסוך לעצמך זמן אם יש תקלה ואתה צריך לחסום דברים מסויימים. לשם כך עליך לבקש כתובות מ-2 סגמנטים שונים (סגמנט אחד חיצוני שישמש כ-WAN וסגמנט אחד לשרתים, שישמש כ-LAN).
אם אתה מחליט לשכור שרתים לטווח ארוך, נסה למצוא דיל שלאחר תקופה (נאמר שנתיים) אתה מקבל בעלות על השרתים שאתה משכיר. אין הרבה ספקים שנותנים זאת, אך שווה לחפש את זה, כך בעצם השכרת השרת הופכת ל-Leasing וההשקעה מחזירה את עצמה לאחר שנתיים.
ודא כי שרותי אצבע (לחיצת Reset) כלולים במחיר חבילת האירוח.
אם אין לך ידע טכני מספק לניהול שרת פיזי (או ניהול שרתים וירטואליים בנושא הקמה וכו’) בקש במחיר החבילה תמיכה בסיסית או מלאה, בהתאם לצורך שלך.

בהצלחה

איך לסבך לקוח פוטנציאלי

חבר טוב פנה אליי לסייע לו בבדיקת חבילות אצל ספק ידוע (החברה עם ה-3 אותיות זהות), זאת לאחר שנמאס לו לשמוע נציגי מכירות שלא נתנו לו מידע בצורה מספקת (אני מנומס כאן, לא אכתוב בצורה מפורשת את מה שהוא אמר). הוא גם תהה איך החבילות שלהם יותר זולים מחבילות שרתי VPS שלנו (של “חץ ביז”).

זולים יותר? אנחנו בין הזולים בארץ אם לא הכי זולים, לכן החלטתי להציץ, ואכן חברה זו בהחלט יכולה לתת שיעור באיך לסבך לקוחות.

אז נניח ואתה מעוניין ב-VPS, כלומר בשרת וירטואלי שעליו תהיה מערכת ההפעלה שלך. אתה תיגש לאתר שלהם ותגיע לדף הזה.

אוקיי, יש לנו 3 צורות של VPS: ה-VPS (מימין), ה-VM (משמאל למעלה) וה-vCloud. איזו מהם תבחר?

אם תלך לחבילה מימין או משמאל ותלחץ על רכישה, אתה תגיע לאותו דף (אני יכול לדמיין מהנדסי ממשק UX צוחקים כרגע). טעות כזו כמובן יכולה לקרות, במיוחד כשמאחדים הצעות.

אם אתם עדיין רוצים VPS, תצטרכו לגלול את הדף. החבילה הראשונה לא רלוונטית (היא מיועדת להקמת VPS נוספים בתוך אותו “ענן פרטי” שלכם), חבילה שניה היא ל-AIX בכלל, חבילה שלישית היא לשרתים מבוססי POWER (לא X86), גלגלו עד שתגיעו לאמצע, לקטגוריות שמתחילות במילה VM עם שם מערכת הפעלה. עכשיו תלחצו “הצג”. אל תלחצו על החבילות, זה רק יוביל אתכם למסך הזמנות בלי שום פירוט ושום הסבר. (הלוגיקה בכפתורים משמאל של הסתר/הצג לא עובדת באתר..)

אם בחרתם בחבילה מבוססת מערכת LINUX או בחבילה מבוססת Windows 2003 תקבלו מחירים שלכאורה נראים מאוד זולים. נוסיף את העובדה שמדובר בחברה גדולה וותיקה, אז בכלל כדאי להוסיף אותם למועדפים ולקחת חבילה לכשתצטרכו, לא?

נעצור לרגע כאן וניזכר במצב חשבונות הטלפון הסלולרי עד לפני שנתיים לערך. זוכרים שהייתם משוחחים עם נציג מהחברת הסלולר והוא היה מסביר לכם שאם אתם רוכשים את המכשיר הנוצץ התורן אז אתם מקבלים זיכוי תמורת X דקות שיחה בחודש והחשבונית שלכם תצא קטנה, בערך 100-200 שקל לחודש. עבר חודש ו… החשבונית שהגיעה אליכם מציגה סכום אחר: 300-500 שקל. כמעט כולם עברו את ה”חוויה הזו”.

נחזור לחבילה. אם נלחץ על “פרטים נוספים” נגלה הפתעה מסויימת (ויחודית לאותו ספק, אגב): כמות הנתונים שאתה יכול להעביר בחבילה במשך חודש היא 50 ג’יגהבייט. על כל ג’יגה נוסף תשלם 50 אגורות.

כדי לתת לכם קצת פרספקטיבה, בדקתי בעסק אצלנו כמה נתונים עוברים אצל לקוחות שונים. כך לדוגמא לקוחות עם שרתי אפליקציות שונים עם מאות חיבורים ביום מגיעים בין 500 ל-3000 ג’יגהבייט בחודש. אתרים של בלוגים עם מאות כניסות ביום מגיעים בין 100-800 ג’יגהבייט בחודש, ובלוגים ידועים שמתאחרים אצלנו (כמו “חורים ברשת”, “ולווט אנדרגראונד” ועוד) מגיעים בין 600 ל-5000 ג’יגהבייט בחודש.

כלומר תקורה של 50 ג’יגהבייט בחודש היא בדיחה. אם יש לכם לדוגמא cPanel, הוא מעביר יותר מ-4 ג’יגה בהתקנה ראשונה ומספר ג’יגהבייטים נוספים (בחודש) כדי לשדרג בין גרסאות. עדכונים חודשיים/שבועיים/תקופתיים של כל יצרן מערכת הפעלה גם נשקלים בין מאות מגה למספר ג’יגהבייטים (בחודש), ועוד לא דיברנו בכלל על שרות לגולשים/מנויים שלכם שסביר להניח שהם לוקחים בין עשרות למאות ג’יגהבייטים ואולי כמה טרהבייט בחודש. בדיוק בגלל סיבה זו ספקי שרתי VPS בחו”ל מציעים כברירת מחדל כמות תעבורה של 3 טרהבייט בחודש. בארץ, אגב, נהוג בד”כ אצל רוב הספקים בחבילות VPS מקומיות להציע רוחב פס מסויים בלי הגבלת כמות הנתונים שעוברת.

כך שאם לדוגמא שרת שלך מבצע תעבורה של 500 ג’יגהבייט לחודש, אתה תשלם עוד 225 שקל, כלומר 327 שקל לחודש (לא כולל מע”מ). העברת טרהבייט בחודש? תיפרד מ-577 שקל + מע”מ לחודש. במילים אחרות: אם אתה לוקח שרת VPS כדי שהשרת יתן לך רווחים, אתה תשלם הרבה יותר ממה שמופיע לך באתר.

price לחבילה הזו יש חסרונות נוספים (אין לך שום גישה מעבר ל-SSH או RDP בהתאם למערכת הפעלה, אין לך אפשרות אפילו לרכוש ביצוע snapshots, אין קונסולה סריאלית או VNC, אפשרות הקמת מערכת הפעלה משלך שאינה נכללת אצלהם ועוד דברים), אך מצד שני היא דווקא יכולה להתאים, אולי, לאלו המעוניינים בשרת VPS קטן לשימוש אישי שלהם. מצד שני, גם זה לא בטוח – לפי המחירון באתר, גם אם תשלם ל-36 חודשים, אתה תקבל 0 שקל הנחה. זה הספק הראשון בעולם שאני רואה דבר כזה Smile

תבדקו כתובות IP

לפני מספר ימים הייתי צריך לארגן שרת עבור לקוח בחו"ל. במקרה זה הלקוח לא שכר את שרותינו כספקי שרתים אלא שכר את שרותיי כפרילאנסר שיפנה לחברה שהוא מבקש שאסכם איתם חוזים, הקמה ותחזוקה של השרת והוא ישלם על כך להם ולי.

שוחחתי עם החברה, סיכמנו תשלומים, קיבלתי שרת, התחלתי להתקין אותו, להגדיר את הכל ואז ניסיתי לשלוח אימייל נסיון ל-GMAIL שלי לראות שהכל תקין.

ל-GMAIL שלי לא הגיע מייל. לשרת עצמו כן הגיע מייל.. מגוגל. מסתבר שהכתובת שרת נמצאת ב"רשימה השחורה", כלומר זו כתובת שבעבר השתמש בה ספאמר. ניסיתי עוד כתובות מהטווח שהספק נתן לי וכולם היו ברשימה השחורה.

לקח לי 3 ימים של תחנונים, "נקיון" של כתובות, קבלת כתובות אחרות (שחלק מהם גם היו ברשימה השחורה) להגיע למצב שיש לי טווח כתובות נקי.

זו נקודה שרבים מאלו ששוכרים שרתים (בין אם שרתי VPS או שרתים יעודיים) לא בודקים.

כשאתם שוכרים VPS או שרת, סביר להניח שתקבלו כתובת אחת נטו (תלוי בהפרדה אם יש VLAN או אין, אם הספק מקצה "ברוטו" 4 כתובות או כתובת אחת), והכתובת הזו היא שתייצג אתכם, ואם היא נמצאת באיזו רשימה שחורה כלשהי, סביר להניח שיהיו לכם בעיות במשלוח מיילים לחלק מהחברות.

לכן, הדבר הראשון שכדאי לעשות עוד לפני שמקימים שרת, זה לקחת את הכתובת של השרת ולהריץ בדיקה עליה באתר כמו MX TOOLBOX, ולוודא שהכתובת לא נמצאת ברשימה השחורה. אם היא נמצאת כבר שם, בקשו מהספק כתובת אחרת! ספקים רבים יתנגדו לכך ויציעו לנקות את הכתובת עבורכם או יתנו לכם הוראות איך לנקות אותה. הבעיה במקרה כזה שאם גוגל לדוגמא חסם אותה, יקח זמן רב עד שגוגל יעיפו אותה מהרשימה השחורה. במקרה כזה מומלץ לבקש מהתמיכה לעשות אסקלציה לטיקט ולהגיע למנהל. אלו ברגע שהם שומעים צעקות מוכנים לעיתים לחרוג ולתת לכם כתובת אחרת. קיבלתם כתובת? תריצו בדיקות עליה שוב.

ספקים רבים, לצערי, אינם בודקים את הכתובות שלהם אחת לתקופה, וכך מגיעים מצבים שספאמר שוכר טווח גדול של כתובות (לדוגמא – מספר קלאסי C מלאים בתואנה שהוא צריך אותם לתעודות SSL או ל-VPS עצמאיים), מפציץ דרכם ספאם עד שהוא נחסם לחלוטין אצל כל העולם ואחותו, ואז הוא נוטש את הספק. הלקוח הבא – יסבול מכך והספאמר לא ישלם אפילו סנט אחד נזק.

לכן – בדקו כתובות לפני שאתם מכניסים שרת חיצוני לפרודקשן. תחסכו לעצמכם את האי נעימות מהתלונות של לקוחות שלכם מדוע הם לא מצליחים להוציא אימיילים החוצה.

שידורי אודיו/וידאו – איך לחשב וממה להיזהר

מדי פעם פונים אלינו לקוחות אשר מעוניינים לשדר הרצאות באודיו או וידאו ומחפשים שרתי VPS לשידורים ופתרונות אחרים, ורבים מהם אינם מכירים את הדרך או השיטה לחשב עלויות של שידור ברשת. לשם כך, החלטתי לכתוב את הפוסט הזה. שימו לב: הפוסט אינו מדבר על אפליקציית שידור, טכנולוגיות שידור, קידוד, פרוטוקולים וכו' – אלא רק על חישובים מבחינת רוחב פס, כך שהדברים לא קשורים לספק זה או אחר.

הדבר הראשון שצריך לדעת בהערכה די גסה כדי לשדר משהו, הוא: כמות הגולשים הסימולטנית שתיכנס לצפות. רבים מעוניינים שכמה שיותר אנשים יכנסו ויצפו, אך אם בונים לפי משהו שרוצים ולא לפי הערכות קצת יותר מבוססות – יווצר חור מאוד בכיס, חור שיחזור על עצמו מחדש כל חודש.

שידור מורכב מ-2 אפשרויות (יש עוד כמובן, אך לא ניכנס לכך בפוסט זה): או שידור אודיו (צליל בלבד), או שידור וידאו (צליל ותמונה). כל אחת מהאפשרויות צורכת רוחב פס מסויים.

נתחיל באודיו: על מנת לשדר הרצאות לדוגמא, יש לקודד את האודיו בפרמטרים שיתנו איכות שמע טובה, אך יחד עם זאת, בכמה שפחות קילוביטים. אם לדוגמא נשדר בפורמט MP3, אפשר להסתפק ב-64 קילוביט לשניה. אם בסטריאו, אפשר לקודד ב-96 קילוביט לשניה או 128 קילוביט על מנת לקבל איכות גבוהה. פורמט אחת פופולרי הוא AAC שיכול להוציא איכות אודיו טובה גם ב-96 קילוביט (שימו לב קילוביט ולא קילובייט! קילובייט אחד הוא 8 קילוביט בערך).

אחרי שאנו יודעים כמה קילוביט יהיה ערוץ שידור, נכפיל זאת בכמות המאזינים הסימולטנית שאנו חושבים שיכנסו. נניח 100 גולשים, אז החישוב הוא 128 קילוביט (איכות אודיו גבוהה) כפול 100 איש, יוצא לנו 12800 קילוביט או 12.8 מגהביט (שוב, מגהביט ולא מגהבייט, רוחב הפס מחושב כך), כלומר כלקוח תצטרך לפחות 12.8 מגהביט (עדיף יותר, משהו כמו 15 מגהביט כי ישנן כל מיני "תוספות" בדרך) לשדר ל-100 איש. אם תרצה ל-1000 גולשים סימולטנית, אז תצטרך רוחב פס של 128 מגהביט (שוב, עדיף להוסיף בערך 10% תוספת לכל מיני דברים שמתווספים חוץ מהאודיו עצמו נטו).

בוידאו הדברים הם בערך כמו אודיו, רק שרוחב הפס גדול בהרבה. אם לדוגמא מעוניינים באיכות וידאו טובה לשידור הופעה, יש צורך ב-500-800 קילוביט פר צופה (אפשר פחות או מדובר בהרצאה כאשר המרצה יושב מול מיקרופון, הואיל ואין הרבה תנועה). המספר לעיל כולל איכות אודיו די טובה ואם רוצים איכות יותר גבוהה, כמות הקילוביטים גודלת. אם רוצים לשדר ב-720P (ב-HD) באיכות שידור גבוהה, רוחב הפס שנצטרך הוא בערך 1.2-2.0 מגהביט פר צופה.

אחרי שיודעים כמה רוחב פס צריך פר צופה ואיזה איכות הולכים לשדר (שוב, יש שיקולים נוספים כמו הקידוד, פרוטוקולים, Pseudo Streaming, RTMP ועוד), יש צורך לחשב כמות צופים סימולטנית. אם נרצה לשדר ל-100 צופים באיכות של 750 קילוביט לדוגמא, אז נצטרך רוחב פס של 75 מגהביט + 10% תוספת. 1000 צופים? 750 מגהביט + תוספת.

אחרי שאנו יודעים כמה רוחב פס צריך, נצטרך להתחיל ליצור קשר עם ספקים שונים לגבי השידור. כאן ספקים מתחלקים ל-2: אלו שיעניקו לך רוחב פס הרבה יותר ממה שאתה זקוק לו, אך יחשבו לך את המחיר לפי כמות התעבורה שיוצאת מהשרתים אצלהם אל הגולשים, ויש ספקים שימכרו לך רוחב פס לפי הדרישות שלך.

לגבי הקבוצה הראשונה מאוד מומלץ לשים לב: לא תמיד רוחב הפס שיש לספק יספיק עבורך (כן, גם אם הוא יאמר לך שיש לו פס רחב מאוד) ולעיתים אם יהיו לך כמות רצינית וגדולה של גולשים אליך עקב אירוע או קישור באתר מפורסם שמפנה אליך – יכול להיווצר מצב שהגולשים אליך פשוט לא יקבלו שידור. לכן מומלץ לשכור רוחב פס שישמר רק לך לשימושך בלבד.

מחירי הרוחב פס כיום לשימוש בתוך ישראל בלבד נעים בין 10 ל-20 שקלים פר מגהביט. אם ניקח את הדוגמאות הקודמות, 15 מגהביט (לשידור אודיו בלבד עבור 100 איש) יעלו לך בין 1500 ל-3000 שקל לחודש. המחיר חודשי ואינו כולל מע"מ, ומומלץ לוודא כי הספק מגדיר לך בלבד את אותו רוחב פס.

אחרי שיהיה לך מחירים של הרוחב פס, תוכל לעבור לשלב בחירת הספק שיתן לך פתרון של שרת וידאו. כאן חשוב למצוא ספק שנותן פתרון שמתאים לכל המכשירים (כך לדוגמא הפתרונות שמבוססים על Windows Media Services הישנים לא ירוצו על מכשירי אנדרואיד או אייפון/אייפד) ומומלץ שתדרוש גם פאנל שמאפשר לך לראות בכל רגע כמה מאזינים, כמה האזינו בחתך יומי,שבועי, חודשי וכו', כך שתדע מתי אתה צריך להגדיל את החבילה.

נקודה חשובה: קיימים מספר ספקים בארץ שמציעים שרות CDN ישראלי. ברוב מוחלט של המקרים מדובר על בזבוז כספים. אנחנו מדינה קטנה ו-2 שרתים שמוגדרים טוב יכולים לתת פתרון גם לשידורים המוניים.

ואת החלק הטוב השארתי לסוף: טכנולוגיות חדשות מפותחות כל הזמן ודברים משתנים תמיד, לכן אם אתם מחפשים פתרונות שידור שיתחילו בעוד מספר חודשים, אז כל שיטת החישוב הזו תהיה לא רלוונטית כלל ויהיו פתרונות שתוכלו לשדר בעלויות מגוכחות של מאות שקלים בחודש גם אם מדובר באלפי גולשים סימולטנית. לכן אם זה לא דחוף לכם, אני ממליץ לכם להמתין.

חנות באינטרנט

כיום יותר ויותר בעלי עסקים מעוניינים להקים חנות באינטרנט, וחלק לא קטן מהם אינם יודעים במה לבחור. ישנם עסקים המציעים ללקוח: קח פלטפורמה מוכנה, הכנס לוגו, טקסט, הכנס מוצרים ותתחיל למכור. אתה תשלם מחיר חודשי על תחזוקה והאתר שלך יהיה למעלה.

זו שיטה נחמדה, אבל בעייתית מכמה סיבות.

סיפור קטן: כשעבדכם הנאמן הקים את העסק ("חץ ביז"), לא היה לי מספיק תקציב וזמן להקים אתר ראוי למכירת שרתים ושרותים. החלק הארי של התקציב הלך לרכישת שרתים, השאר הלך לכל מיני דברים אחרים שקשורים בעקיפין לעסק, ולכן ניסיתי לבדוק מספר ספקים שמציעים חנויות כפי שתיארתי לעיל.

החוויה היתה טראומתית: ספקים טוענים שהם "מתחזקים" אתרים, אולם רוב העסקים נותנים ללקוח מספר קטן מאוד של עיצובים, התואמות לדפדפנים שאינם אקספלורר (יותר ממחצית מהגולשים כבר לא משתמשים באקספלורר) היתה גרועה, והמחיר פשוט היה מוגזם בטירוף במיוחד כשהספק לא מוכן לתקן תקלות של עיצוב (כפי שטען אחד הספקים באוזניי "זה מה יש").

כלקוח, כשאתה בוחר לפתוח חנות באחד העסקים שמציעים חנויות, במקרים רבים אתה תשלם הרבה יותר מכל הצעת אחסון שתמצא בישראל או בחו"ל. כמה יותר? אם נאמר שחבילת אחסון קטנה בארץ תעלה לך בסביבות ה-30-70 שקלים, אתה תשלם אצל אותו עסק 120 שקלים ומעלה לחודש, וזה על "תחזוקת האתר ושרתים", למרות שבמקרים רבים לא תראה שום שינוי.

גרוע מכך: אם לאחר תקופה תרצה לעבור לספק אחר (ולא חשוב אם התקופה היא אחרי חודש או שנה או שנתיים) לא תוכל להעביר את החנות שלך כמו שהיא, ואתה תצטרך לשכור בונה אתרים שיבנה לך חנות ושיעביר את החומרים או שיקים את הפריטים, הקטגוריות מ-אפס בצורה ידנית, מה שאומר כמובן שהעלות תהיה גבוהה.

לכן, כשאתה מעוניין להקים אתר שימכור ללקוחות, כדאי לך לבצע את השלבים הבאים:

מצא לך בונה אתרים מקצועי (אחד שיש לו כמה שנות ותק ונסיון עשיר) ותאר לו מה אתה רוצה להקים, איך זה יראה, מה הדברים שיהיו בו ועוד. בונה האתרים יוכל לאמר לך מה תצטרך, מה העלויות וסביר להניח שהוא גם יקשר אותך לגרפיקאי שיבצע עבורך את העיצוב (ניתן לרכוש גם עיצובים בחו"ל ובונה האתר יוכל "לגייר" אותם בתשלום לעברית)
מצא לך אחסון אתרים אמין (יש מספר ספקים גדול בארץ שמספק זאת. אם אינך מבין באחסון אתרים, תוכל לשאול את בונה האתרים על כך והוא יוכל להמליץ לך על ספק זה או אחר) וסגור חבילה עם הספק, ותן את הפרטים הטכניים לבונה האתר שלך (הסיבה שעדיף לך לעשות זאת בעצמך ולא עם בונה האתרים היא פשוטה: עדיף שהשליטה בנושא אחסון האתר תהיה שלך, אתה בסופו של דבר הלקוח).
אם יש לך המון (מאות או אלפי פריטים), אתה רוצה להחזיק מאגר לקוח, לעשות סליקת כרטיסים מאובטחת, כדאי לך לקחת במקום חבילת אחסון אתרים, שרת וירטואלי (VPS). המחיר הוא יותר גבוה בהשוואה לאחסון אתרים, אולם ב-VPS יש לך שליטה מלאה ומי שינהל לך את האתר והשרת יוכל לדאוג למקסימום אבטחה.
במרבית המקרים בונה האתרים יקח פלטפורמה לניהול תוכן כדי להקים את אתר המכירות שלך, בקש ממנו שיוודא כי הגירסה של התוכנות תהיה עדכנית.
לקראת סיום הבניה, ודא כי האתר שלך עולה ונראה טוב בכל הדפדפנים הסטנדרטיים כמו פיירפוקס, כרום, אופרה ואקספלורר, ומומלץ לוודא כי האתר עולה ונראה טוב גם באייפון או טלפונים כמו גלקסי.
ודא כי החוזה בינך לבין בונה האתר כולל: תחזוקה חודשית ועדכוני תוכנה, ותמיכה. סביר להניח שזה יוסיף מעט למחיר, אך זה שווה את הסכום: הדבר האחרון שתרצה לראות שקורה לאתר שלך שהוא נהפך מחנות לאתר עם דגל פלסטין וקללות.

אלו בכלליות הדברים שכדאי לך לבצע. ההשקעה הראשונית היא יחסית יקרה (עניין של כמה אלפי שקלים), אולם ברוב המקרים היא השקעה חד פעמית וכך לא תצטרך לשלם מאוד שקלים בחודש לכל מיני עסקים שמציעים חנויות שלא ממש מתאימים לטעם או לצרכים שלך.

בהצלחה

"מצב האומה" בכל הקשור לאינטרנט עסקי ושרתים

חג הפס יחול מחר (פסיכולוגים, הפרנסה תגיע בעקבות החג, כמו אחרי כל פסח) והחלטתי לקראת החג לפרסם את "מצב האומה" שלי ולתאר מה קורה בשוק האחסון (Hosting) ועוד – בישראל.

ניתן לאמר כי השנה – יש התקדמות בישראל בתחום האחסון ובתחום רוחבי פס וחיבור לאינטרנט בחו"ל:

בזק בינלאומי סיימה לפרוס קו (שמשום מה הולך בדיוק באותו מסלול של MED-1) וטמרס מסיימת בקרוב את פריסת הקו שלה (ובדרך מבקשת "הגנת ינוקא" משום מה). הקו של בזק אינו נותן יתרון משמעותי לגלישה מארה"ב (במקרים מסויימים הוא יותר איטי מהקו של MED-1), אבל בכל – ממצב של ספק אחד ל-3 ספקים מתחרים, זו התקדמות.
שוק השרתים הוירטואליים קצת התעורר השנה ובפורום hosts ופורומים אחרים הופיעו הצעות מחיר שמזכירות את המחירים באירופה ובארה"ב. חלק מהחבילות המוצעות הן הצעות של ציוד שנמצא בחו"ל ולפיכך המחיר נמוך, אולם ישנם מספר ספקים קטנים שמבצעים "תמות נפשי עם פלישתים" ומציעים מחירים זהים לחו"ל תוך כדי עקיפת המחירים הרשמיים שהם קובעים (לא צעד חכם לפרסם מחיר של 100 שקל באתר שלך ולבקש 50 בפורום, כמו הדוגמא הזו למשל), אבל זה צעד מבורך שאם ימשיך, הוא יגרום גם לספקים היותר גדולים להוזיל מחירים.
שוק טלפוניית ה-IP פורח, אך עדיין לא קיים ספק גדול שיתן פתרונות לאזרח הממוצע בתצורת SIP. בזק והוט מציעות פתרון טלפוניית IP דרך VOBB (לידיעת כתבי YNET: זה VOBB ולא VOB) כאשר הוט מבצעת דחיסה אכזרית של פאקטים (מה שגורם לאיכות קול נמוכה), אולם אף אחד מהם אינו נותן פתרון סלולרי (דרך SIP) או פתרון ROAMING בין הבית לסלולר ובחזרה, כך שקיימת כאן הזדמנות עסקית לעסק או חברה לעשות ביזנס לא רע.
בכל הקשור ל-IPTV לצערי אנו עדיין מפגרים הרחק מאחור בהשוואה למדינות אחרות. בבריטניה לדוגמא קיים Sky Go שמאפשרת לך לצפות בסרטים וסדרות (גם לא מקומיות) מכל טאבלט, סמארטפון או PC, בארה"ב יש את HULU וסרטים ניתן לראות עם NetFlix. בישראל? לוואלה יש מיזם VOD (וגם מיזם בשיתוף YES אך הוא סגור לאלו שאינם מנויים). ל-YNET יש מיזם עם "רשת", לאורנג' היה את Orange time (הוא כבר לא מופיע באתר שלהם). בכל המיזמים הללו איכות הוידאו היא בינונית ומטה (בהשוואה ל-HULU לדוגמא), וחוסר התוכן משווע (וגם כשיש תוכן איכותי, כמו "תמרות עשן", סידרה אהובה על כותב שורות אלו) ניתן לצפות בפרק או 2 ולא בכל הפרקים.
בתחום החדשות הפחות טובות: לצערי השנה חוסלה התחרות (אם היתה) בין הספקים הגדולים בכל הקשור לרוחבי פס בארץ (כולל מחירי תשתיות הולכה, ראו סעיף הבא), ואחסון שרתים (Colo). בעבר ספקים כמו נטויז'ן או 012 או 014 היו מתחרים על הלקוחות, אולם כעת כשחברת פרטנר "בלעה" את 012, וסלקום רכשה את נטויז'ן, אין כמעט תחרות, וכשעבדכם הנאמן מתעניין עבור לקוחותיו בשרותים אלו, קשה מאוד בחודשיים האחרונים להוציא מחירים תחרותיים מהספקים, בניגוד למצב לפני שנה שאנשי המכירות מצדדים שונים היו מתקשרים ומציעים מחירים וחותכים את המתחרים (ואגב, זה קורה לא רק לנו בעסק, גם למתחרים שלנו).
עוד דבר שלא התקדם: מחירי הולכה. בישראל עדיין המחיר להולכת חיבור נל"ן (בין אם זה מטרו, סיב או חיבורים אחרים של הוט/בזק/סלקום/פלאפון/אורנג') גבוה פי כמה וכמה בהשוואה למדינות אחרות, ובנוסף מחירי האינטרנט על אותה תשתית הולכה גבוהים במאות אחוזים בהשוואה למחירים בחו"ל, ומשום מה משרד התקשורת לא מתערב עדיין.

לסיכום: יש התקדמות בדברים מסויימים, יש נסיגה בדברים מסויימים ויש קפאון. בנושאים מסויימים לקוחות יכולים "לעקוף" (בכל הקשור ל-Hosting, VPS, אחסון אתרים), בנושאים אחרים קשה לעקוף (IPTV, פתרון VPN לא עוזר לצפיה בסדרות ישראליות לדוגמא), ובנושאים מסויימים צריכים לבלוע צפרדעים (תשתית הולכה, חיבור אינטרנט עיסקי).

מי יתן ובשנה הקרובה נראה התעוררות מגופים שונים (משרד התקשורת, זכייני שידור וכו'), ואולי גם הרגולטור יבין שבדברים מסויימים המצב מבריח עסקים לחו"ל במקום להשאיר אותם פה בישראל.

חג שמח,
חץ בן חמו

שרת VPS – האם גוגל עוזר למצוא כזה?

כשלקוחות מחפשים שרת וירטואלי VPS לשכור לעצמם או לעסק, בד"כ אחד המקומות הראשונים שהם יחפשו בו הוא גוגל. מכיוון שאצל רוב הגולשים הקשה של הכתובת google.co.il ו-google.com מגיעה לאותו מקום (גוגל ישראל בשפה העברית), החלטתי להציג את עשרת התוצאות הראשונות ולהראות שגוגל .. קצת מפספס בחיפוש (במקרה שלי גוגל מוגדר להיות מוצג באנגלית).

למי שמעוניין לבצע את החיפוש: פתח מצב Private Mode בפיירפוקס (או Incognito בכרום) וחפש בגוגל את המושג: שרתי VPS.

בהתחשב בכך שגוגל בימים האחרונים מבצעים שינויים (כמעט כל הספקים זזו למטה או למעלה בכמה מקומות), התוצאות לרגע זה נראות כמו בתמונה הבאה:

(המספרים שאתם רואים מצד שמאל הן תודות לתוסף Sorezki SEO Plus)

אז מה יש לנו בעשיריה הפותחת?

התוצאות באדום בהיר (1,2,7,8) מביאות את הגולש לאתר אינטרספייס, ושם מוכרים VPS עם Virtuozzo, הטכנולוגיה הכי גרועה שיש לוירטואליזציה. ישנה, בעייתית והמשתמש לא יכול לעדכן כמעט כלום.
התוצאות בסגול בהיר (3,6) מביאות לאותו מקום (VPS4U), אתר שגם המחירים וגם האתר עצמו לא עודכנו עוד משנת 2009 וניכר כי לא מדובר בספק שרותי VPS אלא בבונה אתרים ש"על הדרך" גם מוכר VPS.
עם מה נשארנו? תוצאות מס' 4,5,9,10 – ספקי שרתי VPS.

כלומר התוצאות של גוגל פשוט מתעדכנות מאוד לאט או לא מתעדכנות. מדוע אתרים משנת 2009 שלא שונו מאז נמצאות בעשיריה הפותחת? הרי קמו מאז עוד ספקי שרתי VPS, עדכנו את הדפים שלהם והם מבצעים קידום אתרים, אך גוגל ישראל פשוט לא משקף נכון את המציאות.

חיפושים קרובים (כמו רק המילה VPS ובחירת אפשרות קבלת תוצאות מישראל) גם מביאה לעשיריה הראשונה תוצאות לא מעודכנות, כמו האתר של hostdime שכבר סגרו בישראל והמילה VPS כלל לא מופיעה באתר. היכן ספקים כמו Evolution, RAID, securehost, טריפל סי ואחרים? הם בעמוד השני והשלישי, ולא חשוב כמה הספקים ישקיעו, גוגל (בישראל) נותן עדיפות ל-ותק, לא לתוכן.

זה לא שגוגל לא מתעדכנת. אם תלחצו מימין על תוצאות מהשעה האחרונה, 24 שעות אחרונות או זמנים אחרים, תוכלו בהחלט למצוא תוצאות מעודכנות, אבל בתוצאות הרגילות, גוגל בהחלט מעדיף להציג את האתרים הותיקים גם על חשבון אתרים פחות ותיקים ויותר מעודכנים (לדוגמא: פורומים על שרתי VPS, פורום hosts נמצא הכי "קרוב" .. בעמוד הרביעי).

מסקנה: אם אתה מחפש מגוון יותר גדול של ספקים עם מגוון הצעות, כנס גם לעמוד השני והשלישי.